אוניברסיטת ויטאוטס הגדול בקובנה: סיור בקמפוס ההיסטורי שבלב העיר

אוניברסיטת ויטאוטס הגדול היא המקום שבו ההיסטוריה של ליטא העצמאית נכתבה בכיתות ובאולמות: מוסד שנוסד בקובנה בזמן שהעיר שימשה בירה זמנית, פורק בידי המשטר הסובייטי, והוקם מחדש בשנת 1989 בשיתוף מדענים ליטאים מהמולדת ומהגולה. הקמפוס שלה אינו מתחם מגודר בפרברים אלא רשת בניינים שפזורה בלב העיר, במרחק הליכה קצר מכיכר האחדות ומשדרת החירות.

מי שמהלך בין הכתובות האלה מקבל שיעור מרוכז בקובנה עצמה. במרחק של כמה מאות מטרים אפשר לראות בית מגורים ניאו-קלאסי מסוף המאה ה-19 ששימש אחר כך משרד ממשלתי, בניין מודרניסטי מאוחר משנות ה-70 שנבנה כמוסד אידאולוגי סובייטי והפך לאולם הטקסים של האוניברסיטה, ומבנה בן זמננו עם גגות מצומחים שנועד להשתלב בשכונה מוגנת מבחינה אדריכלית.

הרקע לכל זה הוא העשורים שבין שתי מלחמות העולם, שבהם קובנה נבנתה בקצב מסחרר וקיבלה את הצביון המודרניסטי שהוכר ברשימת המורשת העולמית של אונסק"ו בשנת 2023. האוניברסיטה הייתה אחד המנועים המרכזיים של אותה תנופה, וגם היום היא מה שמחזיק את מרכז העיר צעיר.

האוניברסיטה שנולדה בבירה הזמנית

בשנת 1920, אחרי שווילנה נותרה מחוץ לגבולות המדינה הצעירה, קובנה הפכה לבירה הזמנית של ליטא. מדינה חדשה בלי אוניברסיטה היא מדינה בלי שכבה משלה של משפטנים, רופאים, מהנדסים ומורים, ולכן הקמת מוסד אקדמי לאומי הפכה למשימה דחופה. ההתחלה הייתה צנועה: קורסים אקדמיים גבוהים שפעלו בבנייני בתי ספר קיימים ברחוב מיצקביצ'יוס.

מקורסים גבוהים למוסד לאומי

ב-13 בפברואר 1922 החליטה מועצת השרים הליטאית להקים בקובנה את אוניברסיטת ליטא, וטקס הפתיחה הרשמי נערך ב-16 בפברואר, יום העצמאות הליטאי. הבחירה בתאריך לא הייתה מקרית: המוסד נתפס מלכתחילה כמוסד מדינה, לא כמפעל אקדמי מנותק. תוך שנים ספורות נפתחו בו פקולטות למדעי הרוח, לתאולוגיה ופילוסופיה, למתמטיקה ומדעי הטבע, לרפואה, למשפטים ולהנדסה, ומספר הסטודנטים גדל מהר בהרבה מקצב הבנייה.

1930: השם שהנציח את הדוכס הגדול

בשנת 1930 שונה שם המוסד לאוניברסיטת ויטאוטס הגדול, לציון 500 שנה למותו של ויטאוטס הגדול, השליט שתחת ידיו הגיעה הדוכסות הגדולה של ליטא לשיא כוחה. הבחירה בשם הזה מסבירה הרבה על האווירה הלאומית של אותן שנים, ומהדהדת גם בשמות של מוסדות שכנים בעיר: מוזיאון המלחמה, הכנסייה, השדרה.

פירוק סובייטי והקמה מחדש ב-1989

הכיבוש הגרמני סגר את האוניברסיטה במרץ 1943. אחרי המלחמה פירק אותה המשטר הסובייטי למכונים נפרדים, ובשנת 1950 חדל השם ההיסטורי להתקיים; מה שנשאר הפך למכון פוליטכני ולמכון רפואי. המסורת האקדמית נשמרה בעיקר בקרב הגולה הליטאית בצפון אמריקה, ושם גם הבשילה היוזמה להחיות את המוסד.

ב-28 באפריל 1989 הוכרז אקט ההקמה מחדש בכנס של מדענים ליטאים מהארץ ומהגולה, וב-4 ביולי אותה שנה שוקמה האוניברסיטה רשמית - עוד לפני הכרזת העצמאות. הרקטור הראשון של המוסד המשוקם היה אלגירדס אביז'ייניס, פרופסור למדעי המחשב מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, שכיהן מ-1990 עד 1993. המודל שנבחר היה חינוך רחב בנוסח האוניברסיטאות האמריקאיות: לימודי ליברל ארטס שבהם הסטודנט בוחר התמחות רק אחרי השנים הראשונות. גם היום זה קו הזיהוי של המוסד, עם קורסים המוצעים בכ-30 שפות.

הבניין המרכזי וכיכר האחדות שמולו

הכתובת שאליה מגיעים רוב המבקרים היא הבניין המרכזי ברחוב דאוקנטו 28. כאן יושבים האולם הגדול של האוניברסיטה, אולם הסנאט ומספר אולמות הרצאה גדולים, וכאן מתקיימים טקסי הפתיחה של שנת הלימודים ומרבית האירועים הפומביים.

מבנה משנות ה-70 עם עבר אחר לגמרי

בניגוד למה שנדמה, זה אינו מבנה בין-מלחמתי. הוא הוקם בשנת 1974 לפי תכנון האדריכל בולסלובאס זאבוליוניס, ונבנה במקור כ"בית החינוך הפוליטי" של המשטר הסובייטי. תפקידו העירוני היה לסגור את הפינה הדרום-מזרחית של כיכר האחדות ולהשלים את הרצף הבנוי סביבה, והשפה האדריכלית שלו נשענת על משחק של מישורי חזית ועל הרכבה של נפחים פשוטים, בלי הפאתוס המונומנטלי שאפיין מבני ציבור סובייטיים אחרים באותו עשור. המעבר של המבנה לידי האוניברסיטה אחרי 1990 הוא אחת האנקדוטות היפות של קובנה: בניין שנבנה כדי להנחיל אידאולוגיה אחת משמש היום מוסד שהדגל שלו הוא חשיבה עצמאית.

האולם הגדול ואולם הסנאט

האולם הגדול (Didžioji aula) הוא מרחב האירועים המרכזי, ובעונת התרבות מתארחים בו בין השאר פסטיבל הג'אז הבינלאומי של קובנה ופסטיבל המחול המודרני. אולם הסנאט שבקומה השנייה הוא אולם כנסים מודרני לכ-150 משתתפים, מצויד בתרגום סימולטני ובשידור לשני אולמות סמוכים, ונגיש למוגבלי תנועה באמצעות מעליות. שני החללים אינם פתוחים לביקור חופשי, אבל ערב אירוע הוא הזדמנות מצוינת להיכנס פנימה.

שלוש עצירות במרחק דקה הליכה

ממול נפרשת כיכר האחדות, אחד המרחבים הטעונים ביותר בליטא. בקצה שלה עומד מוזיאון המלחמה על שם ויטאוטס הגדול, ובמגדלו מותקן קריון - מערך פעמונים גדול שממנו נשמעים קונצרטים בסופי שבוע (כדאי לאמת את המועד מול המוזיאון). באותו גוש נמצאת גלריית האמנות ע"ש מיקולאס ז'ילינסקאס, ובגן הכיכר ניצבים אנדרטת החירות, קבר החייל האלמוט ושדרת פסלי דמויות התחייה הלאומית. סיור רגלי מודרך במרכז העיר מחבר את כל הרבדים האלה בשעתיים, ואפשר להזמין סיור הליכה בן שעתיים בקובנה מראש.

מסלול הליכה בין בנייני הקמפוס

הדרך היעילה לראות את הקמפוס היא לא לחפש שער כניסה אלא ללכת לאורך שני רחובות מקבילים: דונלייצ'יו ופוטבינסקיו. כל ההליכה, מקצה לקצה, לוקחת בין 40 דקות לשעה וחצי, תלוי בכמה עצירות מוסיפים.

מהרקטורט אל הפקולטות המרכזיות

נקודת הפתיחה הטבעית היא הרקטורט ברחוב דונלייצ'יו 58, המבנה הוותיק ביותר שהאוניברסיטה משתמשת בו כיום. הוא נבנה בשנים 1889-1890 כבית מגורים ניאו-קלאסי צנוע עבור ראש חיל ההנדסה של מבצר קובנה, ובתקופת הבירה הזמנית שימש משרד ממשלתי. הפרופורציות הקטנות שלו, על רקע הבניינים המודרניסטיים שסביבו, ממחישות עד כמה השתנתה העיר בתוך שני עשורים.

כמה עשרות מטרים משם, ברחוב דונלייצ'יו 52, יושבים הפקולטה לכלכלה וניהול, אקדמיית החינוך, מרכז הקריירה וסניף ספרייה. זו הפינה הסואנת ביותר של הקמפוס בשעות הבוקר, ומי שרוצה לתפוס את התחושה הסטודנטיאלית האמיתית של קובנה כדאי שיעצור כאן בין הרצאה להרצאה.

פוטבינסקיו: הבניין הירוק וסביבתו המוזיאלית

ברחוב פוטבינסקיו 23 עומד מרכז המדע והלימודים הרב-תכליתי, פרי תכנונה של האדריכלית גראז'ינה יאנוליטה-ברנוטיינה. המבנה מזוהה בקלות בזכות הגגות והחזיתות המצומחים שנועדו לשלב אותו ברקמה ההיסטורית של הנאויאמייסטיס, העיר החדשה של קובנה. בפנים פועלות הפקולטה למדעי הרוח והפקולטה למדע המדינה ודיפלומטיה, וגם תחנת הרדיו של האוניברסיטה.

אותו רחוב מרכז שתי עצירות תרבות ראשונות במעלה: המוזיאון הלאומי לאמנות ע"ש צ'יורליוניס, שבו נמצא האוסף הגדול בעולם של האמן והמלחין הליטאי, ומעט מזרחה מוזיאון השדים המפורסם. שילוב של שניהם עם הליכת הקמפוס ממלא חצי יום שלם.

העיר העתיקה: אמנויות ותאולוגיה

שני בניינים נוספים יושבים דווקא בעיר העתיקה. הפקולטה לאמנויות נמצאת ברחוב מויטינס 7 ומפעילה גלריה פתוחה לקהל, והפקולטה לתאולוגיה קתולית יושבת ברחוב גימנזיוס 7, בסמוך למתחם הישועים ההיסטורי. מחוץ למרכז ההיסטורי פועלים בניין מדעי החברה והמשפטים ברחוב יונאבוס 66, מעבדות מדעי הטבע ברחוב וילייקוס 8 בשכונת ז'אליאקאלניס, ואקדמיית המוזיקה ברחוב צ'פינסקיו 5. מי שמעדיף לקבל את ההקשר מפי מקומי יכול להזמין סיור רגלי מותאם אישית עם גיד מקומי ולבקש דגש אדריכלי.

מודרניזם קובנה: ההקשר האדריכלי סביב הקמפוס

אי אפשר להבין את בנייני האוניברסיטה בלי להבין מה קרה לעיר סביבם. בין 1919 ל-1939 קובנה גדלה מעיר מחוז מנומנמת לבירה מתפקדת, ובנתה בקצב חריג בנקים, משרדי ממשלה, בתי ספר ובנייני מגורים בסגנון שמשלב פונקציונליזם, ארט דקו ומוטיבים לאומיים. הרצף הזה, שנשמר במידה נדירה, הוכר ברשימת המורשת העולמית של אונסק"ו בשנת 2023 תחת השם "מודרניזם קובנה: אדריכלות של אופטימיות".

הבניין הגדול שבנה מדינה

המבנה החשוב ביותר של האוניברסיטה בתקופה ההיא עומד בפינת הרחובות דונלייצ'יו וגדימינו, וכיום הוא הבניין השני של האוניברסיטה הטכנולוגית של קובנה. הסיפור שלו מפתיע: הוא נבנה במקור כבית הדפוס הממלכתי. בינואר 1923 פרסם משרד האוצר הליטאי תחרות אדריכלית בינלאומית, בה זכה האדריכל הגרמני היינריך פישר, והביצוע הוטל על חברת בנייה גרמנית בעלות של כ-1.9 מיליון ליטאס. אחרי שהאוניברסיטה נחנקה מצפיפות, הועבר המבנה לידיה, והיא נכנסה אליו רשמית ב-22 בפברואר 1929 וכינתה אותו "הבניין הגדול". הספרייה עברה לשם במאי אותה שנה, ובקומותיו התיישבו הפקולטות למדעי הרוח, לתאולוגיה-פילוסופיה ולמתמטיקה ומדעי הטבע, לצד לשכת הרקטור.

הבניין שנעלם: מכון הפיזיקה והכימיה

הפרויקט השאפתני ביותר של האוניברסיטה בתקופה הבין-מלחמתית כבר לא קיים. מכון הפיזיקה והכימיה הוקם בשכונת אלקסוטאס, מעבר לנהר הנמונאס. אבן הפינה הונחה בשנת 1925, הבניין נפתח ללימודים בשנת 1931 ונחנך רשמית בפברואר 1932. התכנון הופקד בידי האדריכל מיקולאס סונגאילה, שלקח את תכנית הקומות של האדריכל הפיני שזכה בתחרות והלביש עליה חזית קלאסית ברוח הרנסנס, בנימוק חינוכי מפורש: בקובנה לא היו אז דוגמאות קלאסיות שסטודנטים יוכלו ללמוד מהן. הבנייה נמשכה שבע שנים, עלתה כ-2.5 מיליון ליטאס ודרשה יותר מ-300 שרטוטים. המבנה נהרס בסוף מלחמת העולם השנייה, ומה שנותר ממנו הוא ארכיון תצלומים.

מה לראות מסביב באותו יום

מהקמפוס אפשר להמשיך רגלית לשדרת החירות, אחת השדרות להולכי רגל הארוכות באירופה, ומשם לעלות במעלית ההררית לשכונת ז'אליאקאלניס ואל בזיליקת תחיית ישו, הסמל המובהק של המודרניזם הליטאי. גם מגוון הסיורים והפעילויות בקובנה מציע מסלולים שמחברים בין העיר החדשה לעיר העתיקה.

מי לימד וללמד כאן: אנשים, שפות וזיכרון

קמפוס הוא בסופו של דבר האנשים שעברו בו. באוניברסיטה של התקופה הבין-מלחמתית לימדו חלק ניכר מהאינטלקטואלים שעיצבו את התרבות הליטאית המודרנית, וגם משפטנים והוגים שהגיעו מרקעים אחרים לגמרי.

הפרופסורים של השנים הראשונות

את הפקולטה למדעי הרוח הוביל במשך יותר מעשור הסופר והפולקלוריסט וינצאס קרווה-מיצקביצ'יוס, מהדמויות המרכזיות בספרות הליטאית. בפקולטה למשפטים לימד וכיהן כרקטור מיקולאס רמריס, משפטן ותאורטיקן של המשפט החוקתי שנחשב עד היום לאחד ההוגים החשובים שקמו בליטא. לצדם פעלו פילוסופים וחוקרים שהגיעו מאוניברסיטאות במרכז אירופה ובמזרחה, מה שהפך את קובנה של אותן שנים לצומת אקדמי חי הרבה יותר משגודלה מרמז.

סטודנטים יהודים בקובנה של שנות ה-20 וה-30

ליהודי ליטא היה נוכחות משמעותית במוסד. בשנת 1928 למדו בו כאלף סטודנטים יהודים, מחלקת הרוקחות שבפקולטה לרפואה התאפיינה בשתי קבוצות דומיננטיות של סטודנטים ליטאים ויהודים, ובאוניברסיטה גם נלמדו לימודי שמית. זו הייתה תקופה שבה קובנה הייתה מרכז יהודי מהחשובים באירופה, על ישיבותיה, עיתוניה ומוסדות החינוך שלה.

התמונה אינה חד-צדדית. מסוף שנות ה-20, ככל שהמשטר בליטא התרחק מהמסלול הדמוקרטי, גברה האנטישמיות והפכה מאורגנת יותר. בשנות ה-30 הופעל לחץ על סטודנטים יהודים לשבת בנפרד באולמות ההרצאה, בדומה לתופעת "ספסלי הגטו" בפולין, ובמרץ 1938 אירעו באוניברסיטה מהומות שכללו תקיפות של סטודנטים יהודים. אלה עובדות מתועדות, והן חלק מהרקע ההיסטורי שמוביל אל האתרים הכבדים יותר של קובנה: בית סוגיהרה בשכונת ז'אליאקאלניס, שבו הנפיק הסגן-קונסול היפני צ'יונה סוגיהרה אשרות מעבר מצילות חיים בשנת 1940, והפורט התשיעי, אתר רצח המונים שבו נספו עשרות אלפי יהודים. שניהם נמצאים בטווח נסיעה קצר מהקמפוס.

האוניברסיטה של היום

המוסד המשוקם מונה כיום 11 פקולטות וארבע אקדמיות, ובהן מדעי הרוח, כלכלה וניהול, משפטים, אינפורמטיקה, מדעי הטבע, אמנויות ותאולוגיה קתולית, לצד אקדמיות למוזיקה, לחינוך ולחקלאות. לומדים בו כ-8,000 סטודנטים, מוצעים בו קורסים בכ-30 שפות, ומתנהלים בו כמאה פרויקטי מחקר פעילים. עבור מטייל, המשמעות המעשית פשוטה: מרכז קובנה מלא בצעירים דוברי אנגלית, ובתי הקפה סביב הרחובות האלה מתומחרים לכיס של סטודנט. אפשר לקרוא עוד על העיר עצמה באתר קובנה.

הגן הבוטני והחלקים שמחוץ למרכז

שני נכסים גדולים של האוניברסיטה יושבים מחוץ למרובע ההליכה המרכזי, ושניהם שווים תכנון נפרד ביומן.

הגן הבוטני בפרדה

הגן הבוטני של האוניברסיטה נוסד עוד בעשור הראשון לקיומה, בשכונת פרדה שמדרום לנהר הנמונאס, בשטחה של אחוזה היסטורית. זהו גן מחקר פעיל ולא פארק עירוני: יש בו ארבורטום עצי נוי, ורדייה נרחבת, אוספי צמחי תבלין ומרפא וחממות ותיקות. העונה החזקה שלו היא מסוף האביב ועד תחילת הסתיו, כשהוורדייה בשיאה. הכניסה כרוכה בתשלום סמלי והשעות משתנות לפי עונה, כך שמומלץ לאמת מול הגן לפני נסיעה. הכתובת היא רחוב ז'יליברו 4, וההגעה נוחה באוטובוס עירוני או במונית אפליקציה. אפשר לאתר אותו במפות תחת הגן הבוטני של האוניברסיטה בקובנה.

אקדמיית החקלאות ביישוב אקדמיה

מחוץ לעיר, ביישוב אקדמיה שבמחוז קובנה, פועל קמפוס נפרד ורחב ידיים של אקדמיית החקלאות, שהצטרפה לאוניברסיטה בשנת 2019. זהו קמפוס אמריקאי באופיו, עם מעונות, מרכז ספורט ומרכזי מחקר, והוא מדגים היטב את ההבדל בין תכנון קמפוס מודרני לבין הפיזור העירוני של הבניינים ההיסטוריים במרכז. מבחינת מטייל רגיל אין שם הרבה מה לראות, אבל זה מסביר למה השאלה "איפה הקמפוס" לא מקבלת בקובנה תשובה אחת.

איפה לישון קרוב לכל זה

הלינה ההגיונית ביותר לביקור מהסוג הזה היא בעיר החדשה, במרובע שבין שדרת החירות לכיכר האחדות, שממנו הכול במרחק הליכה. אפשר לבדוק מלונות במרכז קובנה ולהשוות מחירים לפי תאריכים; רמת המחירים בליטא נמוכה משמעותית ממערב אירופה, ובאותו תקציב מקבלים כאן חדר טוב יותר.

איך משלבים את הקמפוס בטיול בקובנה

זו אינה אטרקציה עם קופה וכרטיס, ולכן הציפיות צריכות להיות מכוילות נכון. הערך כאן הוא בהליכה, בחזיתות, בהקשר ההיסטורי ובאווירה, ולא בכניסה לאולמות.

מה פתוח לקהל ומה לא

המרחבים הציבוריים של הבניינים - לוביים, מסדרונות ראשיים, קפיטריות וגלריית הפקולטה לאמנויות - נגישים בדרך כלל בשעות הפעילות בתקופת הלימודים, כל עוד נכנסים בשקט ולא מפריעים. אולמות ההרצאה, האולם הגדול ואולם הסנאט פתוחים רק בערבי אירועים, קונצרטים וכנסים. מי שרוצה לראות את האולם הגדול מבפנים צריך פשוט לבדוק מה מתנגן בו בתאריכים שלו ולקנות כרטיס.

איך מגיעים ומתי

• מהעיר העתיקה: כ-20 דקות הליכה לאורך שדרת החירות עד לכיכר האחדות.
• בתחבורה ציבורית: קווי אוטובוס וטרוליבוס עירוניים עוצרים בסמוך; כרטיס נרכש באפליקציה או אצל הנהג.
• משדה התעופה של קובנה: כ-12 קילומטרים, נסיעה קצרה במונית אפליקציה או באוטובוס.
• מווילנה: כשעה ורבע ברכבת או באוטובוס בין-עירוני, שיוצאים בתדירות גבוהה לאורך היום.

העונה הנעימה ביותר להליכה עירונית היא מסוף האביב ועד תחילת הסתיו. בחודשי החורף השעות מוארות קצר ורוב הפעילות עוברת פנימה, אבל דווקא אז האווירה האקדמית בשיאה. בקיץ, לעומת זאת, הבניינים כמעט ריקים מסטודנטים.

מה לשלב באותו יום

הצמדה טבעית: כיכר האחדות ומוזיאון המלחמה בבוקר, הליכת הקמפוס ומוזיאון צ'יורליוניס לפני הצהריים, ארוחה בשדרת החירות, ואחר צהריים בעיר העתיקה עם טירת קובנה וכיכר בית העירייה. מי שנשאר לערב יכול לסגור אותו בסיור רוחות רפאים בעיר העתיקה של קובנה, שמעביר את אותם רחובות באור אחר לגמרי.

טיפים למטייל הישראלי

קובנה היא יעד קל להפליא לישראלים, ובעיקר לזוגות ולמשפחות שמחפשים עיר אירופית שלמה בלי המחירים של מערב אירופה.

טיסות והגעה

הכניסה הנוחה ביותר היא דרך וילנה, עם חיבורים דרך מרכזי תעופה אירופיים ולעתים גם קווים ישירים עונתיים, ומשם כשעה ורבע ברכבת או באוטובוס לקובנה. שדה התעופה של קובנה עצמו מקושר היטב לרשת חברות התעופה הזולות באירופה, כך שלפעמים משתלם לשלב יעד נוסף בדרך. כדאי להשוות מחירי טיסות לליטא לפי חלון תאריכים גמיש ולא לפי יום ספציפי.

ביטחון, מחירים ושפה

• ליטא נחשבת לאחת המדינות הבטוחות באירופה, ומרכז קובנה נוח להליכה גם בשעות הערב.
• המטבע הוא אירו; רמת המחירים על ארוחות, קפה ותחבורה נמוכה בהרבה מזו של מערב אירופה.
• אנגלית מדוברת ברמה טובה בקרב הדור הצעיר, ובאזור האוניברסיטה במיוחד.
• תשלום באשראי מקובל כמעט בכל מקום, כולל בדוכנים קטנים ובתחבורה.

הקשר היהודי

לישראלים רבים קובנה היא בראש ובראשונה עיר של זיכרון. בית הכנסת הכוראלי ברחוב אוז'שקיינס, בית סוגיהרה, שרידי גטו קובנה בשכונת וילִיאמפוֹלֶה והפורט התשיעי מרכיבים יחד יום שלם ותובעני רגשית. מי שמשלב את הקמפוס באותו טיול מקבל תמונה מלאה יותר: לא רק מה נחרב, אלא גם מה נבנה, ומי היו האנשים שלמדו ולימדו כאן לפני שהכול השתנה. מידע נוסף על היעד מרוכז באתר קובנה.

מה חשוב לדעת לפני שמגיעים

• הקמפוס אינו מתחם מגודר אחד אלא כעשרה בניינים במרחק הליכה זה מזה, בעיקר ברחובות דונלייצ'יו, דאוקנטו ופוטבינסקיו.
• הבניין המרכזי ברחוב דאוקנטו 28 נבנה בשנת 1974 ולא בתקופה הבין-מלחמתית; ההיסטוריה של שנות ה-20 וה-30 שמורה בבניינים אחרים בעיר.
• אין כרטיס כניסה ואין מסלול ביקור מסודר. המרחבים הציבוריים פתוחים בשעות הפעילות, האולמות רק בערבי אירועים.
• כיכר האחדות שמול הבניין המרכזי מרכזת שלוש עצירות בדקות הליכה: מוזיאון המלחמה, גלריית ז'ילינסקאס ואנדרטת החירות.
• מודרניזם קובנה נרשם ברשימת המורשת העולמית של אונסק"ו בשנת 2023, וסיור אדריכלי מודרך מוסיף הקשר שקשה להשלים לבד.
• אנגלית מדוברת היטב באזור, ורמת המחירים בבתי הקפה שסביב הקמפוס נמוכה מהממוצע האירופי.

טעויות שכדאי להימנע מהן

• לחפש שער כניסה ומתחם מגודר, ולפספס את העובדה שהבניינים משולבים ברחובות העיר.
• להגיע בחופשת הקיץ ולצפות לאווירת סטודנטים - בתקופה הזו רוב הבניינים ריקים.
• לנסות להיכנס לאולם הגדול ללא אירוע או כרטיס; בלי הזמנה הדלתות סגורות.
• לצמצם את הביקור לעיר העתיקה בלבד, כשרוב הסיפור האקדמי והאדריכלי נמצא דווקא בעיר החדשה.
• לצלם בתוך אולמות בזמן הרצאות או בחינות, מה שנחשב כאן להפרעה של ממש.
• לדלג על אתרי המורשת היהודית שנמצאים במרחק דקות נסיעה ומשלימים את התמונה ההיסטורית.

שאלות נפוצות

איפה בדיוק נמצא הקמפוס של אוניברסיטת ויטאוטס הגדול?

במרכז קובנה, בעיקר בעיר החדשה. הבניין המרכזי עומד ברחוב דאוקנטו 28 מול כיכר האחדות, הרקטורט והפקולטה לכלכלה ברחוב דונלייצ'יו, ומרכז מדעי הרוח ברחוב פוטבינסקיו 23. שני בניינים נוספים, אמנויות ותאולוגיה, יושבים בעיר העתיקה. כל המסלול נעשה ברגל בתוך שעה עד שעה וחצי.

אפשר להיכנס לבניינים כמבקר מהרחוב?

בדרך כלל כן למרחבים הציבוריים: לובי, מסדרונות ראשיים, קפיטריה וגלריית הפקולטה לאמנויות, בשעות הפעילות ובתקופת הלימודים. אולמות ההרצאה, האולם הגדול ואולם הסנאט נפתחים רק לאירועים, קונצרטים וכנסים, כך שכדאי לבדוק מראש מה מתקיים באולם בתאריכי הביקור.

מתי נוסדה האוניברסיטה ולמה היא נקראת כך?

היא נוסדה בקובנה בפברואר 1922 בשם אוניברסיטת ליטא, בתקופה שבה העיר שימשה בירה זמנית. בשנת 1930 שונה שמה לאוניברסיטת ויטאוטס הגדול לציון 500 שנה למותו של הדוכס הגדול ויטאוטס. המשטר הסובייטי פירק אותה, והיא הוקמה מחדש בשנת 1989 ביוזמה משותפת של מדענים ליטאים מהמולדת ומהגולה.

האם הבניין המרכזי הוא מבנה בין-מלחמתי?

לא. הבניין ברחוב דאוקנטו 28 הוקם בשנת 1974 לפי תכנון האדריכל בולסלובאס זאבוליוניס, במקור כבית החינוך הפוליטי של התקופה הסובייטית, כדי לסגור את פינת כיכר האחדות. המורשת הבין-מלחמתית של האוניברסיטה שמורה במבנים אחרים, ובראשם הבניין הגדול בפינת הרחובות דונלייצ'יו וגדימינו.

כמה זמן כדאי להקדיש לביקור?

שעה עד שעה וחצי מספיקות להליכה בין הבניינים ולעצירת צילום בכיכר האחדות. אם מוסיפים את מוזיאון המלחמה, גלריית ז'ילינסקאס ומוזיאון צ'יורליוניס, זה הופך לחצי יום מלא. הגן הבוטני בפרדה דורש נסיעה נפרדת ועוד שעה עד שעתיים.

איך מגיעים מווילנה לקובנה?

ברכבת או באוטובוס בין-עירוני, נסיעה של כשעה עד שעה ורבע בתדירות גבוהה לאורך היום. תחנת הרכבת ותחנת האוטובוסים של קובנה נמצאות במרחק נסיעה קצרה או הליכה ארוכה מהקמפוס. השכרת רכב אינה הכרחית לביקור בעיר עצמה, ומועילה בעיקר לטיולים באזור.