טיילת קובנה לאורך הנימן והנריס – מפגש הנהרות, נקודות הצילום ומסלולי האופניים

טיילת קובנה היא רצועת השבילים שמלווה את גדות הנימן והנריס משני עברי העיר העתיקה, ולבה הוא פארק סנטקה - כ-13 הקטר של מדשאות ושבילים סלולים שנגמרים בלשון יבשה חדה, בדיוק בנקודה שבה הנריס נשפך אל הנימן. הכניסה חופשית, השבילים פתוחים תמיד, והמסלול הבסיסי - מטירת קובנה אל קצה הלשון וחזרה לאורך גדת הנימן - לוקח בין 40 דקות לשעתיים, תלוי כמה עוצרים לצלם.

"סנטקה" בליטאית פירושו פשוט מפגש, וזו לא סתם נקודה גאוגרפית: הנימן הוא הנהר הארוך בליטא, הנריס השני בגודלו, ומהמקום שבו הם מתאחדים צמחה העיר. הטירה הגותית שנבנתה כאן במאה ה-14 שמרה על צומת המים, והרעיון הזה חלחל עמוק לזהות המקומית - עד שכשקובנה נשאה את תואר בירת התרבות האירופית היא בחרה במוטיב המפגש כציר המרכזי של התוכנית שלה.

לישראלים הטיילת עובדת טוב במיוחד כי היא מרכזת בטווח הליכה קצר כמעט את כל מה שקובנה מציעה: טירה מהמאה ה-14, כנסייה גותית עם סימני שיטפונות על הקיר, פוניקולר משנות השלושים, אי שלם בתוך הנהר עם ארנה ומגרשי ספורט, ומעבר לנריס - הגדה של ווילייאמפולה, סלובודקה של פעם. הכל שטוח, הכל מסומן, והכל בחינם.

פארק סנטקה - הנקודה שבה שני הנהרות נפגשים

פארק סנטקה (Santakos parkas) הוא המשולש הירוק שנוצר בין שני הנהרות, ממש מעבר לקצה המערבי של העיר העתיקה של קובנה. הוא נחשב לחצר האחורית הגדולה של המרכז ההיסטורי, ובפועל מדובר בשטח פתוח לגמרי: מדשאות רחבות, שדרות עצים ותיקים, שבילים סלולים רחבים מספיק כדי שהולכי רגל ורוכבי אופניים יחלקו אותם בנוחות, ומתקני ספורט חופשיים - מגרש כדורגל, מגרש כדורסל, מגרש כדורעף חופים ומסלול ריצה. בקצה הצפוני של הפארק נמצאת טירת קובנה, ומשם השביל יורד מערבה עד קצה מפגש הנהרות.

למה דווקא כאן נולדה העיר

הלשון שבין הנהרות היא נקודה הגנתית כמעט מושלמת: מים משני צדדים, שדה ראייה פתוח לשלושה כיוונים, ושליטה על תנועת הסחורות בשני עורקי המים המרכזיים של ליטא. טירת קובנה נבנתה כאן במאה ה-14 כמעוז הגבול מול מסעי המסדר הטבטוני, והיא הטירה הגותית העתיקה בליטא. גם היום, כשעומדים בקצה הלשון, אפשר להבין את ההיגיון: הנריס מגיע ירוק וצלול יחסית, הנימן רחב ואפור יותר, ובמשך כמה עשרות מטרים רואים בבירור את קו התפר בין שני צבעי המים לפני שהם מתערבבים.

מה בעצם רואים בפארק

המשולש חצוי בשבילים שמובילים לשלוש נקודות עניין עיקריות: הטירה בצפון, מתחם המנזר, הסמינר התיאולוגי וארמון הארכיבישוף בצד המזרחי, ואנדרטת האפיפיור יוחנן פאולוס השני בשטח הפתוח שבמרכז. בין לבין פזורים עצים ותיקים - כמה מהם ערבות ענק שנשענות כמעט עד המים - ספסלים לאורך השביל התחתון, ומגרש משחקים לילדים. הפארק מתפקד גם כשטח האירועים הגדול של העיר: מדי קיץ נערכים כאן קונצרטים, פסטיבלים ואירועי עיר, ובימים כאלה השטח מתמלא בבמות זמניות ודוכני אוכל. בשאר הזמן זה אחד המקומות השקטים בקובנה, בעיקר בשעות הבוקר.

עלות, שעות ונגישות

אין שערים, אין כרטיסים ואין שעות פתיחה - הפארק ציבורי לחלוטין. השבילים המרכזיים סלולים ושטוחים כמעט לגמרי, כך שהם מתאימים לעגלות ולכיסאות גלגלים. השביל התחתון שקרוב למים הוא לפעמים כורכר ולא אספלט, ואחרי גשם הוא בוצי - שווה לשים לב לזה לפני שיוצאים בנעליים יפות.

המסלול המלא לאורך שתי הגדות

הדרך הנוחה לעשות את הטיילת היא כלולאה: מתחילים בעיר העתיקה, יורדים לגדת הנריס, מקיפים את קצה הלשון, וחוזרים מזרחה לאורך הנימן עד גשר ויטאוטס הגדול או עד אי נמונס. אורך הלולאה הקצרה הוא כשלושה קילומטרים, והארוכה - עם הקפת האי - מגיעה לשישה עד שבעה.

הקטע לאורך הנריס

המקטע הזה מתחיל ליד הטירה ורץ מערבה. הוא הצדדי והשקט יותר מבין השניים: פחות תיירים, יותר מקומיים שמוציאים כלבים, ותצפית ישירה על הגדה הנגדית - ווילייאמפולה. הגשר האחרון מעל הנריס לפני השפך הוא גשר פטרס וילישיס, שמחבר את העיר העתיקה לווילייאמפולה. משם ומזרחה נמשכת רצועת פארק חדשה יותר לאורך הגדה הצפונית של הנריס, עם שביל אופניים שממשיך בכיוון הטירה.

הקטע לאורך הנימן

זה החלק המרשים ויזואלית. השביל רץ מתחת לצוק הנמוך שעליו יושבת העיר העתיקה, עם כנסיות ורעפים אדומים מעליכם ומים רחבים מימינכם. אחרי כקילומטר מגיעים לגשר ויטאוטס הגדול, ומשם אפשר להמשיך מזרחה לאורך רציף הנימן, לחצות באחד מגשרי הולכי הרגל אל אי נמונס, או להמשיך ישר לכיוון שכונת שאנצ'יי. חלקים מרציף הנימן עוברים שדרוג בשלבים - שביל אופניים נפרד, נקודות תצפית, אזורי מנוחה - ולכן שווה לבדוק אם יש קטע סגור לפני שמתכננים רכיבה ארוכה.

כמה זמן להקצות

לביקור מהיר בקצה הלשון עם כמה תמונות מספיקות 45 דקות. ללולאה מלאה בהליכה נינוחה, כולל עצירה לקפה, כדאי להקצות שעתיים וחצי עד שלוש. באופניים אפשר לעשות את אותו מסלול בפחות משעה, ואז נשאר זמן להמשיך מערבה מחוץ לעיר. מי שמשלב עם ביקור בטירה וטיפוס לתצפית - נדרש חצי יום.

נקודות הצילום הטובות ביותר

הטיילת היא בעיקר מקום צילום, וההבדל בין תמונה בינונית לתמונה טובה כאן הוא בעיקר בחירת הנקודה והשעה. שלוש נקודות עושות את רוב העבודה.

מרפסת התצפית של אלכסוטס

זו התמונה הקלאסית של קובנה: כל העיר העתיקה עם גגות הרעפים האדומים, מגדלי הכנסיות, שני הנהרות והלשון שביניהם - במסגרת אחת. מגיעים לשם בפוניקולר אלכסוטס, שנפתח בדצמבר 1935, מטפס 142 מטר במעלה גבעת אלכסוטס ויוצא מהקצה הדרומי של גשר ויטאוטס הגדול. התחנה התחתונה נראית כמעט כמו ביתן גן, והקרונות המקוריים בעץ הם חלק מהחוויה. הפוניקולר לא פועל בכל שעה ובכל יום - שווה לוודא לפני ההגעה, ואם הוא סגור אפשר לעלות ברגל בשביל מדרגות שמגיע לאותה מרפסת.

מגשר ויטאוטס הגדול

הגשר עצמו הוא נקודת צילום מצוינת לכיוון מערב - הנימן פתוח, העיר העתיקה משמאל, גבעת אלכסוטס מימין. הוא נחנך בינואר 1930, נבנה בידי חברת הנדסה דנית, אורכו כ-256 מטרים ורוחבו 16, ובמקור היה בו קטע מרכזי שנפתח כדי לאפשר מעבר ספינות. בזמן מלחמת העולם השנייה הוא פוצץ פעמיים ונבנה מחדש ב-1948.

הבדיחה על הגשר הארוך בעולם

לפני ההיסטוריה הזו, בתקופה שבה קובנה הייתה חלק מפלך רוסי ואילו אלכסוטס שמעבר לנהר השתייכה לצד אחר של הגבול, נהגו לכנות אותו "הגשר הארוך בעולם": שני צדי הנהר השתמשו בלוחות שנה שונים, כך שמעבר של 256 מטרים "ארך" שלושה עשר ימים. זו בדיחה מקומית ותיקה, והיא עדיין הדבר הראשון שמדריך מקומי יספר לכם על הגשר.

קצה הלשון ושעת הזהב

הנקודה השלישית היא קצה סנטקה עצמו, אבל דווקא לא בצהריים. בשעות הצהריים האור שטוח והמים מחזירים לובן. השעה הטובה היא בבוקר המוקדם, כשעל המים יש ערפל דק וקו התפר בין הנהרות ברור במיוחד, או שעה לפני השקיעה, כשהאור נופל מהמערב ישר על חזית העיר העתיקה. גשרי הולכי הרגל שמובילים לאי נמונס נותנים זווית נמוכה על פני המים שקשה להשיג מהגדה.

רכיבת אופניים לאורך הנימן והנריס

קובנה היא אחת הערים הנוחות באזור הבלטי לרכיבה עירונית: יותר מ-50 קילומטרים של שבילי אופניים בתוך העיר, שטח שטוח כמעט לחלוטין לאורך הנהרות, ומעבר של מסלול האופניים האירופי הארוך EuroVelo 11 דרך העיר. הטיילת היא הקטע הכי מהנה מכל הרשת הזו.

איפה משכירים אופניים

בעיר פועלת השכרה קלאסית לשעה או ליום, כולל אופני מטען למשפחות, וגם שירות שיתוף אופניים וקורקינטים חשמליים עם עמדות פזורות במרכז ובשכונות. השכרה יומית של אופני עיר פשוטים היא מהזולות באירופה - זו אחת הנקודות שבהן ההבדל בין ליטא למערב אירופה מורגש מיד בכיס. מי שמעדיף מסלול מוכן מראש, עם אופניים, מפה וכרטיסי רכבת לחזרה, יכול להזמין סיור אופניים עצמאי ליום שלם בקובנה ולצאת ישר מהטיילת מזרחה או מערבה.

מסלולים ארוכים מחוץ לעיר

מהטיילת אפשר להמשיך מערבה לאורך הנימן ולצאת מהעיר לגמרי. המסלול הפופולרי ביותר יוצא מאזור לאמפדזיאי שבמערב קובנה וממשיך לאורך הנהר לכיוון קולאוטובה וזאפישקיס - לולאה של כשלושים קילומטרים דרך יערות אורנים, חופי נהר וכפרי עץ. לכיוון השני, מזרחה, השביל ממשיך לאורך הנימן לעבר מאגר קובנה ומשם אפשר לסגור אל מנזר פאז'איסליס. שני המסלולים מסומנים היטב, עם שילוט ליטאי ואנגלי.

מה חשוב לדעת לפני שיוצאים

בקטעים מסוימים שביל האופניים משותף להולכי רגל, במיוחד בסופי שבוע - חובה להאט ליד הפארק. הרוח מהנהר חזקה יותר ממה שנדמה, בעיקר באביב ובסתיו, ורכיבה מערבה נגד הרוח יכולה להאט משמעותית. אין הרבה ברזיות לאורך הקטע המערבי, ולכן כדאי למלא בקבוק עוד בעיר העתיקה. קסדה אינה חובה בכל מצב, אבל היא רעיון טוב על שביל שמשולב עם קורקינטים חשמליים.

מה עומד על הגדות - כנסייה גותית, אנדרטה ואי שלם

הטיילת אינה רק נוף. לאורכה מפוזרים כמה מהמבנים הכי מסקרנים בקובנה, וכולם בטווח הליכה זה מזה.

כנסיית ויטאוטס הגדול וסימני השיטפונות

כנסיית ויטאוטס הגדול, כנסיית העלייה של מרים הקדושה, עומדת ממש על גדת הנימן בקצה העיר העתיקה. זו כנסיית לבנים אדומות בסגנון גותי פשוט, שמוזכרת לראשונה במסמכים ב-1439 והייתה שייכת לפרנציסקנים. לפי המסורת המקומית נדר הדוכס הגדול ויטאוטס להקים אותה אחרי שכמעט טבע בנהר בעת נסיגה מקרב, וזו הסיבה למיקום החריג כל כך קרוב למים. המחיר של הקרבה הזו נראה על הקירות: לוח על הכנסייה מציין את גובה מי השיטפון שהגיעו לכאן במרץ 1946 - 2.90 מטרים - ובשיטפון קודם, במאה ה-19, עלו המים יותר מ-70 סנטימטרים בתוך המבנה. הכנסייה גם נשרפה בידי חיילי נפוליאון ב-1812 ושימשה בהמשך כמחסן וכקסרקטין. הרציף שלידה שימש בעבר מעגן לסירות מפרש ואחר כך לספינות קיטור, ועד היום זו נקודת היציאה של סירות התיירים בעיר.

אנדרטת האפיפיור בסנטקה

בספטמבר 1993 ערך האפיפיור יוחנן פאולוס השני מיסה המונית בשטח הפתוח של סנטקה. זה היה הביקור האפיפיורי הראשון במדינה שהייתה חלק מברית המועצות, שלוש שנים בלבד אחרי הכרזת העצמאות של ליטא. במקום שבו נערכה המיסה הוצבה אנדרטה, והגבעה הקטנה שמסביב מכונה מאז על שמו. עבור המקומיים זו נקודת ציון רגשית, ולא רק אתר תיירות.

אי נמונס והארנה

אי נמונס הוא אי טבעי בתוך הנימן, כמה מאות מטרים ממזרח לגשר ויטאוטס הגדול, ומגיעים אליו ברגל או באופניים דרך גשרי הולכי רגל. עליו יושבת ארנת ז'לגיריס, האולם המקורה הגדול במדינות הבלטיות ובית הקבוצה שהיא מוסד לאומי בליטא. סביבה פארק מטופח עם מסלולי הליכה, מגרשי טניס וכדורעף חופים, מתקני כושר בחוץ, מתקני משחקים וגן ידידות ליטאי-יפני. אם אתם בעיר בערב משחק, האי מתמלא באלפי אוהדים ואי אפשר לפספס את זה. מי שרוצה לחבר בין הטיילת לבין ההיסטוריה של העיר העתיקה יכול לצרף סיור הליכה מודרך של שעתיים בעיר העתיקה ובטירה שמסתיים בקרבת הפארק, או להזמין כניסה לאתרי הטירה של קובנה מראש.

המבט אל ווילייאמפולה - סלובודקה מעבר לנהר

מקצה הלשון בסנטקה, ומכל אורך השביל שרץ לאורך הנריס, רואים בבירור את הגדה הנגדית. השכונה הזו נקראת ווילייאמפולה, ובעולם היהודי היא מוכרת בשמה ההיסטורי - סלובודקה. זהו אחד המקומות המשמעותיים ביותר בליטא עבור מבקרים ישראלים, וכדאי לדעת על מה מסתכלים.

מרכז תורני ותיק

סלובודקה הייתה במשך דורות שכונה יהודית בפאתי קובנה, ובה פעלה ישיבת סלובודקה - כנסת ישראל - מהחשובות בישיבות ליטא, שהשפעתה על עולם הישיבות ניכרת עד היום גם בארץ. חלק ניכר מהמבנים המקוריים היו בתי עץ קטנים, וההתיישבות היהודית באזור נמשכה מאות שנים.

גטו קובנה

ב-15 באוגוסט 1941, לאחר הכיבוש הגרמני, הוקם בשכונה גטו קובנה, ואליו רוכזו בכפייה כ-29 אלף יהודים. הגטו חולק לשני חלקים - הגטו הקטן והגדול - שהופרדו ברחוב ראשי וחוברו בגשר עץ קטן, וכל אחד מהם הוקף בגדר תיל ונשמר בהדוקות. עוד לפני הקמתו נרצחו בקובנה אלפי יהודים. הגטו חוסל ב-1944. הסיפור המלא, כולל האתרים שאפשר לבקר בהם היום, מפורט בעמודים שלנו על גטו קובנה בווילייאמפולה ועל המורשת היהודית של העיר.

איך לשלב את זה בביקור בטיילת

הרבה מבקרים ישראלים עושים את זה בצורה פשוטה: מסיימים את ההליכה בקצה סנטקה, חוצים את גשר פטרס וילישיס אל ווילייאמפולה, ומקדישים שעה לסיור בשכונה ולאנדרטאות שבה. זה מעבר חד מנוף פסטורלי לזיכרון כבד, ושווה להקצות לו זמן נפרד ולא לדחוס אותו בין שתי אטרקציות. ההליכה עצמה מהפארק אל השכונה נמשכת רבע שעה בערך.

עונות השנה על הטיילת

אותה טיילת נראית שונה לגמרי בין אפריל לינואר, וזה משפיע גם על מה שאפשר לעשות עליה.

אביב - עונת המים הגבוהים

המסה של השלג הנמס וגשמי האביב מעלה את מפלס שני הנהרות, והמפגש הופך סוער וחום. זו התקופה שבה קטעי שביל נמוכים עלולים להיות מוצפים או חסומים, במיוחד בשביל התחתון הקרוב למים. מצד שני, זו גם התקופה שבה זרם המפגש הכי מרשים ויזואלית, והפארק ריק כמעט לגמרי. לוחות השיטפונות על כנסיית ויטאוטס הגדול מקבלים משמעות אחרת כשעומדים מולם בעונה הזו.

קיץ - סירות, אירועים ואור עד מאוחר

זו העונה המלאה. הימים ארוכים במיוחד, השקיעה מאוחרת, והפארק מתמלא באירועי עיר, קונצרטים ופסטיבלים. גם השייט פועל בעונה הזו: סירות תיירים יוצאות מהרציף שליד כנסיית ויטאוטס הגדול, וההפלגה הקצרה סביב מפגש הנהרות נמשכת כשלושת רבעי שעה ומראה את חזית העיר העתיקה מהמים - זווית שאי אפשר להשיג מהיבשה. העונה הימית נמשכת בגדול מהאביב המאוחר ועד הסתיו, והשעות משתנות לפי מזג האוויר וביקוש, ולכן שווה לוודא מראש מול המפעיל.

סתיו וחורף

בסתיו הפארק אולי במיטבו מבחינה צילומית: העצים הוותיקים מצהיבים, השבילים מכוסים עלים והתאורה רכה כל היום. בחורף המים לעתים קופאים בשוליים, הרוח מהנהר חדה, והפעילות מתמעטת - אבל הצללית של העיר העתיקה נקייה מעלווה וברורה במיוחד. אם מגיעים בחורף, קחו בחשבון שהחשיכה מגיעה מוקדם מאוד, ותכננו את ההליכה לשעות הצהריים.

לינה, אוכל והגעה לטיילת

הטיילת יושבת בקצה העיר העתיקה, כך שכמעט כל לינה במרכז ההיסטורי מציבה אתכם בטווח הליכה של עשר עד עשרים דקות ממנה.

איפה ללון קרוב לנהרות

העיר העתיקה היא הבחירה הטבעית: רחובות מרוצפים, בתי מלון קטנים במבנים היסטוריים ומרחק הליכה לפארק. המרכז המודרני, סביב שדרת החירויות, נותן יותר בחירה במחיר דומה ומרחק הליכה של עשרים דקות. אפשרות שלישית ושונה לגמרי היא לינה במתחם מנזר פאז'איסליס על שפת מאגר קובנה, מחוץ למרכז. אפשר לחפש מלונות בעיר העתיקה של קובנה ולהשוות מול הפירוט המלא של אזורי הלינה בעיר.

אוכל וקפה בסביבה

בקצה העיר העתיקה, ברחובות שמובילים אל הפארק, יש בתי קפה קטנים ומאפיות שמתאימים לעצירה לפני ההליכה. במרכז המודרני פועלות כמה מהמסעדות הבולטות של העיר, ובהן מטבח ליטאי עכשווי שמבוסס על חומרי גלם עונתיים - פטריות יער, ירקות שורש ובשרים מקומיים. שימו לב ששעות הפתיחה משתנות בין עונת הקיץ לחורף, ושבפארק עצמו אין קיוסקים קבועים - דוכני אוכל מופיעים בעיקר בימי אירועים. אין כאן הבטחה לכשרות, ומי שזקוק לזה צריך לבדוק מראש. פירוט מלא נמצא בעמוד המסעדות של קובנה.

איך מגיעים לטיילת

מכיכר העירייה בעיר העתיקה - הליכה של כשבע דקות מערבה. מהמרכז המודרני ומשדרת החירויות - כעשרים עד עשרים וחמש דקות הליכה, או נסיעה קצרה באוטובוס או במונית אפליקציה. מי שמגיע ברכב ימצא חניה בשולי העיר העתיקה, לא בתוך הפארק עצמו. למי שרוצה סיור עם הסבר היסטורי מסודר לפני שיוצא לטיילת לבד, קיים גם סיור פרטי בעיר העתיקה של קובנה שמכסה את הטירה ואת המבנים סביב מפגש הנהרות.

מה חשוב לדעת לפני שמגיעים

• הכניסה לפארק סנטקה ולטיילת חופשית לחלוטין - אין שערים, כרטיסים או שעות פתיחה
• המסלול שטוח כמעט לגמרי, והשבילים המרכזיים סלולים ומתאימים לעגלות ולכיסאות גלגלים
• באביב מפלס הנהרות עולה, וקטעי השביל התחתון הקרובים למים עלולים להיות מוצפים או חסומים
• בקטעים מסוימים שביל האופניים משותף להולכי רגל ולקורקינטים חשמליים - להאט בסופי שבוע
• אין ברזיות או שירותים לאורך הקטע המערבי - כדאי למלא בקבוק ולהתארגן עוד בעיר העתיקה
• רציף הנימן עובר שדרוג בשלבים, ולכן שווה לבדוק סגירות זמניות לפני רכיבה ארוכה

טעויות שכדאי להימנע מהן

• להגיע רק לקצה הלשון בסנטקה ולפספס את הקטע לאורך הנימן, שהוא היפה מבין השניים
• לצלם בשעות הצהריים - האור שטוח והמים מחזירים לובן; הבוקר המוקדם או שעה לפני השקיעה עדיפים
• להניח שהפוניקולר של אלכסוטס פועל בכל שעה ובכל יום, במקום לוודא מראש או לתכנן עלייה ברגל
• לצאת לרכיבה ארוכה מערבה בלי לבדוק את הרוח מהנהר - היא חזקה ומאטה משמעותית
• לנעול נעליים עדינות לשביל התחתון, שהוא כורכר ובוצי אחרי גשם
• לדחוס את הביקור בווילייאמפולה בין שתי אטרקציות במקום להקצות לו זמן נפרד

שאלות נפוצות

כמה זמן לוקח לעבור את טיילת קובנה?

תלוי בקטע. הליכה מטירת קובנה אל קצה מפגש הנהרות וחזרה לוקחת כשלושת רבעי שעה. לולאה מלאה שכוללת גם את גדת הנימן עד גשר ויטאוטס הגדול נמשכת שעתיים עד שלוש בהליכה נינוחה. באופניים אותו מסלול נסגר בפחות משעה, ואז נשאר זמן להמשיך מערבה מחוץ לעיר.

האם יש תשלום או שעות פתיחה?

לא. פארק סנטקה והשבילים לאורך שני הנהרות הם שטח ציבורי פתוח, ללא כרטיסים וללא שערים. תשלום נדרש רק לאטרקציות הסמוכות - כניסה לטירת קובנה, נסיעה בפוניקולר, שייט או סיורים מודרכים.

מהי נקודת הצילום הטובה ביותר של מפגש הנהרות?

מרפסת התצפית שבראש גבעת אלכסוטס, שאליה מגיעים בפוניקולר ההיסטורי מ-1935 או במדרגות. משם רואים במסגרת אחת את שני הנהרות, את לשון היבשה שביניהם ואת גגות הרעפים האדומים של העיר העתיקה. נקודה שנייה טובה היא גשר ויטאוטס הגדול, ושלישית - גשרי הולכי הרגל שמובילים לאי נמונס.

אפשר לשכור אופניים ליד הטיילת?

כן. בקובנה פועלות השכרות אופניים לשעה או ליום, כולל אופני מטען למשפחות, לצד שירות שיתוף אופניים וקורקינטים חשמליים עם עמדות במרכז העיר. המחירים נמוכים משמעותית ממערב אירופה. אפשרות נוחה נוספת היא סיור אופניים עצמאי מוזמן מראש, שכולל אופניים, מסלול מסומן וכרטיסי רכבת לחזרה - מחיר מייצג לבדיקה מול הספק.

האם יש שייט על הנהרות בקובנה?

כן, בעונה החמה. סירות תיירים יוצאות מהרציף שליד כנסיית ויטאוטס הגדול בקצה העיר העתיקה, וההפלגה הקצרה סביב מפגש הנימן והנריס נמשכת כשלושת רבעי שעה. יש גם הפלגות ארוכות יותר לכפרים שלאורך הנימן. העונה נמשכת בגדול מהאביב המאוחר ועד הסתיו, והשעות משתנות - כדאי לוודא מראש.

מתי העונה הכי טובה לבקר בטיילת?

הקיץ נותן את הימים הארוכים, את השייט ואת אירועי העיר בפארק. הסתיו הוא העונה היפה ביותר צילומית, עם צבעי עלווה ותאורה רכה. באביב המים גבוהים והמפגש סוער ומרשים, אך חלק מהשבילים הנמוכים עלולים להיות חסומים. בחורף הטיילת שקטה מאוד והחשיכה מגיעה מוקדם, ולכן כדאי לתכנן הליכה בשעות הצהריים.