ימי חנזה בקובנה הם הפסטיבל ההיסטורי הגדול של העיר: שלושה ימים בסוף מאי שבהם רחבת טירת קובנה נהפכת לעיירת ימי ביניים עם מחנות אבירים, טורניר בינלאומי ויריד אומנים, ובמקביל מתפרשות במות מוזיקה על פני העיר העתיקה כולה. החגיגה מציינת דבר מאוד ספציפי - את התקופה שבה קובנה הייתה החוליה הליטאית היחידה ברשת המסחר הגדולה של צפון אירופה, הליגה ההנזאית, וגם את יום ההולדת הרשמי של העיר.
הרקע ההיסטורי אמיתי ומתועד: ב-1408 העניק הדוכס הגדול ויטאוטס לקובנה זכויות מגדבורג, כלומר שלטון עצמי עירוני, וב-1441 פתחו כאן סוחרים הנזאיים סניף מסחר קבוע. מאותו רגע הפכה העיר שבמפגש שני נהרות לנמל הפנימי האחרון בדרך אל הים הבלטי - וזה בדיוק מה שהפסטיבל מנסה להחיות ברחובות.
למטייל הישראלי זו אחת ההזדמנויות הטובות בשנה להכיר את קובנה: הכניסה לרוב האזורים חופשית, האווירה משפחתית לחלוטין, המחירים בליטא נמוכים משמעותית ממערב אירופה, והעיר עצמה נחשבת לאחת הבטוחות באירופה.
מה בדיוק חוגגים בימי חנזה בקובנה
זה לא פסטיבל תקופתי גנרי שאפשר להעתיק לכל עיר עתיקה באירופה. קובנה היא העיר הליטאית היחידה שהייתה חלק מרשת המסחר ההנזאית בימי הביניים, והיחידה בליטא שחברה גם בארגון היורש המודרני שלה. החגיגה השנתית היא הדרך של העירייה לתרגם את העובדה ההיסטורית הזאת לאירוע המוני, ובו בזמן לציין את יום ההולדת של העיר - שנספר מ-1408, השנה שבה קיבלה קובנה זכויות מגדבורג.
שלושה ימים בסוף מאי
הפסטיבל נפרש בדרך כלל על סוף שבוע ארוך בשלהי מאי, מיום שישי אחר הצהריים ועד מוצאי יום ראשון. העיתוי אינו מקרי: ב-20 במאי 1463 חידש והרחיב המלך קז'ימייז' היגלוני את זכויות העיר, ומסמך הזיכיון הזה נשאר עוגן התאריך של החגיגה. במאי קובנה כבר ירוקה לגמרי, הטמפרטורות ביום מגיעות בממוצע לסביבות 18 מעלות והלילות קרירים - סביב 7 מעלות - כך שכדאי לקחת שכבה נוספת לערב, וגם מעיל דק לגשם שנוטה להופיע ולהיעלם.
רוב האירועים באזורים הפתוחים אינם דורשים כרטיס. מה שכן עולה כסף הוא מה שעולה כסף גם בכל יום אחר בשנה: כניסה למוזיאונים, שיט, סדנאות בתשלום וכמה הופעות מרכזיות. התוכנית המדויקת מתפרסמת באתר העירייה כמה שבועות לפני האירוע ומשתנה משנה לשנה, ולכן שווה לבדוק אותה סמוך לנסיעה ולא להסתמך על תוכנית של שנה קודמת.
מהחנזה אל "יום ההולדת של העיר"
במשך שנים נשא האירוע את השם ימי החנזה של קובנה, ובשנים האחרונות הוא משווק גם כיום ההולדת של העיר. השינוי הוא בעיקר מיתוגי: הליבה ההיסטורית - עיירת ימי הביניים ברחבת הטירה, טורניר האבירים, יריד האומנים ותהלוכות הדגלים של ערי החנזה - נשארה במקומה. מי שמחפש את החגיגה בלוחות אירועים בליטאית ימצא אותה תחת שני השמות גם יחד, ולכן כדאי לחפש את שניהם.
למי שרוצה להבין את המרחב לפני הפסטיבל, סיור הליכה של כשעתיים בעיר העתיקה מסדר בדיוק את הגאוגרפיה שבתוכה יתפרסו הבמות - מהטירה ועד כיכר העירייה.
קובנה והליגה ההנזאית - מה באמת קרה כאן
הליגה ההנזאית לא הייתה מדינה ולא הייתה אימפריה. היא הייתה ברית של גילדות סוחרים וערי נמל שהחזיקה, בין המאה ה-13 למאה ה-17 בערך, שליטה כמעט מוחלטת על המסחר בצפון אירופה - מהים הבלטי ועד ים הצפון. ארבעה מרכזי מסחר גדולים החזיקו את הרשת: נובגורוד במזרח, לונדון במערב, ברוז' בדרום ומערב וברגן בצפון. סביבם פעלו עשרות סניפים קטנים יותר, וקובנה הייתה אחד מהם.
שתי שנים שעשו את קובנה עיר סוחרים
1408 היא השנה שבה העניק ויטאוטס הגדול לקובנה זכויות מגדבורג - מסגרת משפטית שאפשרה לעיר לנהל את עצמה, להחזיק בית משפט וגילדות ולקבוע כללי מסחר. 1441 היא השנה שבה פתחו סוחרים הנזאיים, שפעלו מגדנסק, סניף מסחר קבוע בקובנה. הסניף הזה התקיים כמאה שנה, עד סביבות שנות ה-30 וה-40 של המאה ה-16, ואז נסגר כשמרכז הכובד הכלכלי של האזור זז.
למה דווקא כאן
הסיבה מונחת בגאוגרפיה. פארק סנטקה יושב בדיוק בנקודת המפגש של הנמונאס והנריס, ומכאן ואילך הנהר הגדול זורם מערבה אל הים. קובנה הייתה תחנת השילוח האחרונה לפני שהסחורה - עצי יער, דגנים, שעווה, פרוות וענבר - יצאה במורד הנהר לעבר נמלי הבלטי. סוחר שרצה להגיע אל השווקים של פרוסיה או פלנדריה עבר דרך המזח שמתחת לעיר העתיקה.
החנזה החדשה, והפעם שבה קובנה אירחה את כולם
ב-1980 הוקמה בעיר זוולה שבהולנד ברית ערים חדשה שנשענת על המורשת ההנזאית - איגוד תרבותי, לא מסחרי, שמאגד היום מאות ערים ברחבי צפון אירופה. קובנה היא החברה הליטאית היחידה בו. הכינוס השנתי של הברית, ימי החנזה הבינלאומיים, נודד מדי שנה בין ערים חברות, ובשנת 2011 הוא נערך בקובנה - אירוע שהביא לעיר משלחות מכ-150 ערים ושדרג את הפסטיבל המקומי לסדר גודל אחר. גם היום, בשנים רגילות, אפשר לראות ברחבת הטירה דוכנים ותלבושות של ערים אורחות מפולין, גרמניה ולטביה.
סיור הליכה בעיר העתיקה של קובנה
סיור מותאם אישית עם מדריך מקומי בין הטירה, בית פרקונאס וכיכר העירייה - בדיוק המסלול שעליו נפרשות במות הפסטיבל.
בדיקת זמינות ומחיר ←בית פרקונאס - המשרד ההנזאי ששרד את כולם
אם יש בניין אחד שמסביר בבת אחת מה עשו כאן הסוחרים ההנזאיים, זה בית פרקונאס - בית לבנים אדומות בגותיקה מאוחרת בלב העיר העתיקה, אחד המבנים החילוניים היפים והמקוריים ביותר ששרדו בליטא מהתקופה.
בית מסחר, ואחר כך בית ספר ותיאטרון
המבנה שימש כמשרד הסוחרים ההנזאיים לאורך התקופה שבה פעל הסניף בעיר, בערך משנות ה-40 של המאה ה-15 ועד שנות ה-30 של המאה ה-16. במאה ה-16 נמכר הבניין לישועים, שהקימו בו קפלה במחצית המאה ה-17. במאה ה-19 הוא כבר היה במצב ירוד ושופץ מחדש, ובגלגוליו הבאים שימש בית ספר ואולם תיאטרון. השם המוכר היום הודבק לו רק בסוף המאה ה-19, אחרי שבתוך אחד הקירות נמצאה דמות שזוהתה כפסלון של פרקונאס, אל הרעם והשמיים בפנתיאון הבלטי הקדום.
מה לחפש בחזית
שווה לעצור מול הבניין דקה ולהסתכל למעלה. החזית בנויה מלבנים שיוצרו בעד 16 פרופילים שונים - כלומר תבניות שונות של לבנה - וזה מה שמייצר את המרקם המשונן והגומחות המלבניות שנראות כמעט כמו תחרה בלבנים. באחת הנקודות משובץ סמל שמש מאבנים מזוגגות. זו אותה טכניקה של גותיקת לבנים שמאפיינת את ערי החנזה סביב הבלטי, מגדנסק ועד לובק, וזה בדיוק הרגע שבו מבינים שקובנה שייכת למשפחה ההיא ולא לזו של מרכז אירופה.
הבית פועל היום כחלל לתערוכות, קונצרטים קטנים וסיורים. שעות הפתיחה מצומצמות ומשתנות בין העונות, ולכן כדאי לוודא מולם לפני שמגיעים במיוחד. בסופי שבוע של הפסטיבל הוא לרוב פתוח ומשולב בתוכנית העירונית. מי שרוצה לראות אותו יחד עם שאר הליבה ההיסטורית יכול לשלב סיור מותאם אישית עם מדריך מקומי, שמאפשר לבקש דגש על התקופה ההנזאית. פירוט רחב יותר על הרחובות שסביבו מופיע בעמוד העיר העתיקה של קובנה.
מפת הפסטיבל - איפה קורה מה
הטעות הנפוצה של מבקרים ראשונים היא להניח שהכול קורה במקום אחד. בפועל הפסטיבל מחולק לאזורים בעלי אופי שונה לגמרי, והמרחק ביניהם הוא הליכה של 10 עד 25 דקות. שווה להחליט מראש איזה אזור מתאים לכם ולא לנסות לכסות הכול בערב אחד.
רחבת הטירה - הלב של ימי הביניים
סביב טירת קובנה נבנית עיירת ימי ביניים זמנית: מחנות של קבוצות שחזור מליטא ומהשכנות, בית ספר לאבירות לילדים, זירת טורניר, כפר בעלי מלאכה שבו עובדים נפחים, צורפים, חבלנים וקדרים מול הקהל, ודוכני אוכל בסגנון תקופתי. זה האזור שבו הילדים יבלו הכי הרבה זמן, וגם האזור הכי צפוף בשעות אחר הצהריים של שבת.
פארק סנטקה - האזור המשפחתי
המרחב הירוק שבמפגש הנהרות מתפקד כאזור הרגוע: דשא, פיקניקים, מתקנים לילדים, סדנאות עפיפונים, אזור אוכל פתוח ובמת מוזיקה מרכזית עם תזמורות והופעות ערב. מי שמגיע עם ילדים קטנים ימצא כאן את שילוב הנוחות הטוב ביותר - שירותים, צל ומרחק הליכה קצר מהטירה.
כיכר העירייה ורחוב וילניאוס - הערב
כיכר העירייה היא הבמה של שעות הערב: מופעי רחוב, אקרובטים, מיצגי אור ותוכנית מוזיקלית שמתמשכת אל תוך הלילה. הרחוב המחבר אותה עם מרכז העיר, וילניאוס, מתמלא בפסלים חיים, דוכנים ובתי קפה שמוציאים שולחנות החוצה. פירוט על הכיכר עצמה ועל מה שיש בה בשאר ימות השנה מופיע בעמוד כיכר העירייה של קובנה.
אזורים נוספים שנוספים לתוכנית בחלק מהשנים כוללים את אי הנמונאס עם מתקני ילדים, ואת מצפה אלכסוטס שמעל הנהר עם מסיבות פתוחות בשעות הערב. למי שמעדיף חוויה מודרכת אחרי רדת החשכה, סיור הרוחות של העיר העתיקה משתלב היטב באווירה של סוף ימי הביניים.
טירת קובנה - המבנה שהחגיגה נשענת עליו
הטירה היא לא תפאורה שנבנתה לפסטיבל. זהו האתר ההגנתי העתיק ביותר שנשמר בליטא, שנבנה באמצע המאה ה-14 בסגנון גותי על גבעה נמוכה מעל גדות הנמונאס, סמוך למפגש עם הנריס. המיקום נבחר כדי לשלוט על נקודת המעבר בנהר - וזו בדיוק הסיבה שבגללה העיר נעשתה מרכז מסחר.
מצור, הרס ושליש שנשאר
ב-1361 הורה המייסטר הגדול של מסדר הטבטונים לאסוף מודיעין על הטירה, ובכלל זה על עובי החומות, כהכנה למתקפה. המצור שהגיע בעקבות זאת, בשנה שלאחר מכן, הוא אחד האירועים הצבאיים המתועדים המוקדמים באזור. הטירה נבנתה ונהרסה ונבנתה שוב לאורך הדורות, וכיום שרד ממנה בערך שליש מהמבנה המקורי - מגדל עגול, קטע חומה וחפיר.
מה יש בפנים
הטירה מתפקדת כסניף של מוזיאון העיר קובנה. התצוגה עוברת על תולדות המבנה מהמאה ה-14 ועד ימינו, כוללת ממצאים ארכאולוגיים, מרתפי כלא, שחזור מונפש של המצור מ-1362 והדמיות תלת ממד של הטירה בגלגוליה השונים. בקומה העליונה יש מרפסת תצפית שממנה נפרשת העיר העתיקה והמפגש בין הנהרות. הכניסה בתשלום, במחיר נמוך מאוד ביחס למערב אירופה, עם הנחות לסטודנטים ולגמלאים - מחיר מייצג לבדיקה מול הקופה במקום.
טיפ לימי הפסטיבל
בסופי השבוע של החגיגה הרחבה שמסביב עמוסה, אבל התור לתצוגה בתוך הטירה דווקא לא תמיד ארוך - שווה להיכנס בשעות הבוקר לפני שהטורניר מתחיל, ורק אז לצאת אל הכפר של בעלי המלאכה. פירוט מלא על המבנה ועל הביקור מופיע בעמוד טירת קובנה. מי שמעדיף להגיע עם מדריך שמכסה את הטירה ואת שאר הליבה ההיסטורית יכול לשקול סיור פרטי בעיר העתיקה, שנקודת המפגש שלו ממש מול הטירה.
מה עוד יש בעיר העתיקה סביב הבמות
הפסטיבל מתפרש בדיוק על גבי הליבה ההיסטורית של קובנה, כך שכל הפסקה בין מופעים היא הזדמנות לראות משהו אמיתי. שלושה מבנים מסבירים יחד את הסיפור ההנזאי טוב מכל הסבר.
העירייה העתיקה - "הברבור הלבן"
בניית בית העירייה החלה ב-1542, ומאז עבר המבנה שיפוץ בסגנון רנסנס ב-1638 ושיפוץ נוסף בשנים 1771-1775. הכינוי המקומי, הברבור הלבן, נובע מהצבע ומהקו המתמשך של המבנה. מגדלו, בגובה כ-53 מטרים, הוא הגבוה בעיר העתיקה. חלוקת השימושים המקורית מספרת את הכול: קומת הקרקע שימשה למסחר, הקומה שמעליה לבית משפט, למגיסטרט, לאוצר ולארכיון, המרתפים לאחסון סחורות ומרתפי המגדל לכלא. היום שוכן במבנה מוזיאון העיר.
כנסיית ויטאוטס הגדול - הסימן לספנים
כנסיית ויטאוטס הגדול, שנבנתה בשנת 1400, היא הכנסייה העתיקה ביותר בקובנה והיחידה בליטא בתוכנית צלב בסגנון גותי. היא נבנתה מלבנים בסגנון גותיקת הלבנים של האזור, עבור הפרנציסקנים ועבור הסוחרים. המגדל שלה, שהוקם בסוף המאה ה-15 או בתחילת ה-16, שימש לא רק לצרכים דתיים אלא גם כנקודת ציון לספינות בנהר. למרגלותיה, על גדת הנמונאס, היה מזח שאליו נקשרו סירות מפרש ובהמשך גם ספינות קיטור. זו הנקודה שבה הסחורה ההנזאית פגשה את המים.
שדרת החירות - הצד השני של העיר
כמה מאות מטרים מזרחה מסתיימת העיר העתיקה ומתחילה שדרת החירות, ציר הליכה ארוך ומוצל שנבנה בעיקרו בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, כשקובנה שימשה בירה זמנית של ליטא בשנים 1920-1939. בערבי הפסטיבל השדרה מתמלאת בקהל שנע בין האזורים, ובתי הקפה שלה נשארים פתוחים מאוחר. עוד על הציר הזה בעמוד שדרת החירות.
לינה במרחק הליכה מכיכר העירייה
בימי החגיגה חדרי העיר העתיקה נסגרים מוקדם. השוואת מחירים וזמינות לאזור שבו קורה הכול.
בדיקת זמינות ומחיר ←תכנון מעשי - מתי להגיע, איפה לישון וכמה זה עולה
סוף השבוע של החגיגה הוא אחד העמוסים בשנה בקובנה, וזה משפיע בעיקר על שני דברים: מלונות ותחבורה. שאר הדברים נשארים פשוטים.
מתי להגיע ולכמה זמן
המינימום ההגיוני הוא שני לילות - להגיע ביום שישי ולצאת ביום ראשון בערב, כך שנשארות בידיכם שתי הערבים המרכזיים ויום שבת מלא. מי שמגיע לשלושה או ארבעה לילות מרוויח יום נוסף לטיול יום, למשל אל טירת טרקאי. מבחינת מזג אוויר, סוף מאי בקובנה נעים אך לא יציב: ממוצע של כ-18 מעלות ביום, לילות של כ-7 מעלות, וכ-13 ימי גשם בחודש כולו. מעיל דק ונעליים סגורות פותרים את הבעיה.
איפה לישון
שני אזורים עובדים היטב. העיר העתיקה מציבה אתכם בתוך האירוע עצמו, במרחק הליכה מהטירה ומהכיכר - במחיר של רעש בשעות הלילה. מרכז העיר החדש, סביב שדרת החירות, שקט יותר ועדיין במרחק 15 עד 20 דקות הליכה. בכל מקרה, בסוף השבוע הזה החדרים נסגרים מוקדם, ולכן שווה להזמין חודשים מראש. אפשר להתחיל מחיפוש לינה בעיר העתיקה של קובנה, והשוואה רחבה יותר בין האזורים מופיעה בעמוד מלונות קובנה.
הגעה, תנועה בעיר ותקציב
שדה התעופה של קובנה קטן ונוח, אך תמהיל הקווים אליו משתנה מעונה לעונה, ורוב הישראלים מגיעים דרך וילנה או דרך קונקשן אירופי - שווה לבדוק את שתי האפשרויות זו מול זו בעמוד טיסות לקובנה מישראל. בתוך העיר לא תצטרכו רכב: כל אזורי הפסטיבל נמצאים במרחק הליכה זה מזה, והחניה בעיר העתיקה ממילא נסגרת חלקית באותם ימים. מוניות ואפליקציות נסיעה זמינות וזולות. רמת המחירים בליטא נמוכה בבירור ממערב אירופה - ארוחה במסעדה מקומית, כרטיס למוזיאון וכוס בירה יעלו כאן הרבה פחות מאשר בגרמניה או בסקנדינביה, וזה חלק גדול מהערך של הנסיעה.
בטיחות
ליטא נחשבת למדינה בטוחה מאוד למטיילים, וקובנה בכלל זה. כמו בכל אירוע המוני, שווה לשמור על הארנק בכיס פנימי באזורים הצפופים סביב הטירה ובכיכר, ולקבוע מראש נקודת מפגש למשפחות עם ילדים.
מעבר לחגיגה - השכבות הנוספות של קובנה
אחת הטעויות של מטיילים שמגיעים בשביל הפסטיבל היא לצאת מהעיר בלי לראות את שאר מה שיש בה. קובנה מחזיקה שלוש שכבות היסטוריות נוספות, שכל אחת מהן משמעותית בפני עצמה.
מורשת יהודית וסיפור סוגיהארה
לפני מלחמת העולם השנייה חיה בקובנה קהילה יהודית גדולה ומרכזית בעולם היהודי. בקיץ 1940, כשפליטים יהודים מפולין מילאו את העיר, הנפיק צ'יאונה סוגיהארה, סגן הקונסול של יפן בקובנה, אלפי אשרות מעבר שאפשרו יציאה מליטא דרך ברית המועצות אל יפן. במקביל פעל יאן זוורטנדייק, הקונסול ההולנדי הכבוד בעיר, והנפיק אישורי כניסה לקוראסאו ששימשו בסיס לאותן אשרות. בית סוגיהארה בעיר משמש היום מוזיאון קטן שמתעד את הפרשה. הסיפור המלא מוצג בעמוד צ'יאונה סוגיהארה.
שכונת ויליאמפולה, סלובודקה בפי הקהילה, היא המקום שבו הוקם גטו קובנה. הפורט התשיעי, בשולי העיר, הוא אתר רצח המונים שבו נרצחו עשרות אלפי בני אדם, יהודי קובנה ויהודים שהובאו לכאן ממדינות אחרות באירופה. האתר פועל היום כמוזיאון ואנדרטה, וביקור בו דורש זמן ומצב רוח מתאים - לא משהו שמשלבים בין שתי הופעות. מי שמעדיף להגיע עם ליווי היסטורי יכול לבחור סיור מודרך בפורט התשיעי.
הבירה הזמנית והמודרניזם
בשנים 1920-1939, כשווילנה הייתה מחוץ לגבולות ליטא, שימשה קובנה בירה זמנית של המדינה. בתוך פחות משני עשורים נבנתה כאן עיר שלמה של בנייני משרדים, בנקים, בתי קפה ובתי מגורים בסגנון מודרניסטי מקומי. המורשת האדריכלית הזאת נרשמה ברשימת המורשת העולמית של אונסק"ו ב-2023, ובשנת 2022 נשאה קובנה את התואר בירת התרבות של אירופה - שני אירועים שהעלו את העיר על מפת התיירות האירופית.
מי שרוצה לסגור את התמונה ההיסטורית הרחבה של העיר, מהחנזה ועד המודרניזם, ימצא סקירה מרוכזת בעמוד קובנה כבירה זמנית. ולמי שרוצה להוסיף לפסטיבל עוד יום או שניים של פעילות מוזמנת מראש, מגוון האפשרויות בעיר ובסביבתה מרוכז בסיורים והפעילויות בקובנה.
| אזור בעיר | מה קורה שם | למי מתאים במיוחד |
|---|---|---|
| רחבת טירת קובנה | עיירת ימי ביניים, מחנות אבירים, טורניר וכפר בעלי מלאכה | משפחות עם ילדים וחובבי היסטוריה |
| פארק סנטקה | אזור משפחתי על הדשא, דוכני אוכל, מתקנים ובמת מוזיקה | מי שרוצה יום שלם רגוע במקום אחד |
| כיכר העירייה (רוטושס) | מופעי ערב, תזמורות, אקרובטים ומיצגי אור | זוגות וקהל של שעות הערב |
| רחוב וילניאוס והעיר העתיקה | פסלים חיים, דוכני יריד ובתי קפה עם שולחנות בחוץ | מטיילים עצמאיים שאוהבים לשוטט |
| אי הנמונאס ומצפה אלכסוטס | פעילויות ילדים ביום, מסיבות פתוחות ותצפית בערב | צעירים ומשפחות עם מתבגרים |
מה חשוב לדעת לפני שמגיעים
- הפסטיבל נמשך שלושה ימים בסוף מאי, ורוב האירועים באזורים הפתוחים אינם דורשים כרטיס
- מוקד ימי הביניים - טורניר, מחנות אבירים ובעלי מלאכה - נמצא ברחבת טירת קובנה
- התוכנית המדויקת מתפרסמת באתר עיריית קובנה כמה שבועות מראש ומשתנה משנה לשנה
- מלונות העיר העתיקה נסגרים מוקדם לסוף השבוע הזה - כדאי להזמין חודשים לפני
- מזג האוויר במאי נעים אך הפכפך: כ-18 מעלות ביום, כ-7 בלילה, וגשם אפשרי
- כניסה למוזיאונים כמו הטירה, הפורט התשיעי ומוזיאון צ'ורליוניס נשארת בתשלום רגיל
טעויות שכדאי להימנע מהן
- להגיע ליום אחד בלבד ולגלות שהטורניר ועיירת ימי הביניים פועלים דווקא ביום אחר
- לצפות ליריד הנזאי ענק בסגנון לובק או ברוז' - זו חגיגה עירונית ליטאית, חמה ומשפחתית, בקנה מידה אחר
- להסתמך על תוכנית של שנה קודמת במקום לבדוק את הלוח המעודכן לפני הנסיעה
- להזמין מלון ברגע האחרון ולהיתקע במרחק נסיעה מהעיר העתיקה
- להגיע עם רכב ולנסות לחנות ליד הטירה - חלק מהרחובות נסגרים לתנועה באותם ימים
- לצאת מקובנה בלי לראות את שכבות ההיסטוריה האחרות שלה, מהמורשת היהודית ועד המודרניזם של שנות ה-20 וה-30
שאלות נפוצות
מתי מתקיימים ימי חנזה בקובנה?
בסוף חודש מאי, על פני שלושה ימים - בדרך כלל מיום שישי ועד יום ראשון. התאריך המדויק משתנה משנה לשנה ומתפרסם באתר עיריית קובנה כמה שבועות מראש. העוגן ההיסטורי הוא ה-20 במאי 1463, היום שבו חודשו והורחבו זכויות העיר.
האם צריך לשלם כניסה לפסטיבל?
רוב האירועים באזורים הפתוחים - עיירת ימי הביניים ברחבת הטירה, הבמות בפארק סנטקה ובכיכר העירייה, תהלוכות ומופעי הרחוב - פתוחים לקהל ללא תשלום. בתשלום נשארים כרטיסים למוזיאונים, סדנאות מסוימות וכמה הופעות מרכזיות.
מה הקשר בין קובנה לליגה ההנזאית?
ב-1408 העניק ויטאוטס הגדול לקובנה זכויות מגדבורג, וב-1441 פתחו כאן סוחרים הנזאיים שפעלו מגדנסק סניף מסחר קבוע שהתקיים כמאה שנה. קובנה הייתה העיר הליטאית היחידה ברשת ההנזאית, והיא גם החברה הליטאית היחידה בברית הערים ההנזאית המודרנית שהוקמה ב-1980.
האם הפסטיבל מתאים לילדים?
מאוד. רחבת הטירה מפעילה בית ספר לאבירות, סדנאות מלאכה שבהן אפשר להתנסות, וזירת טורניר שקל לצפות בה מהצד. פארק סנטקה הוא האזור הנוח ביותר למשפחות עם ילדים קטנים - דשא, מתקנים, אוכל ושירותים במרחק קצר.
כמה ימים כדאי להישאר בקובנה בשביל הפסטיבל?
שני לילות הם המינימום ההגיוני, כדי לתפוס את שני ערבי השיא ואת יום שבת המלא. שלושה עד ארבעה לילות מאפשרים להוסיף את המוזיאונים המרכזיים של העיר ועוד טיול יום לטרקאי, לווילנה או לגבעת הצלבים.
איפה הכי כדאי לישון בזמן החגיגה?
בעיר העתיקה, אם אתם רוצים להיות בתוך האירוע במרחק הליכה מהטירה ומהכיכר - בתנאי שרעש לילה לא מפריע לכם. אזור שדרת החירות שקט יותר ועדיין במרחק 15 עד 20 דקות הליכה. בשני המקרים כדאי להזמין חודשים מראש, כי זה אחד הסופי שבוע העמוסים בשנה.