ארמון הנשיא קובנה – הבניין שבו נוהלה ליטא בתקופת הבירה הזמנית

ארמון הנשיא בקובנה הוא הבניין שבו נוהלה ליטא העצמאית הראשונה: בין ספטמבר 1919 ליוני 1940 חיו ועבדו בו שלושת נשיאי הרפובליקה, וכיום הוא מוזיאון ממלכתי פתוח לקהל ברחוב וילניאוס 33, בלב העיר העתיקה. הכתובת הזאת היא לא פרט טכני - היא כל הסיפור. כשווילנה נותרה מחוץ לגבולות ליטא בין שתי מלחמות העולם, עיר מחוז פרובינציאלית על גדות הנמונאס נאלצה להמציא את עצמה מחדש כבירה מתפקדת, ולנשיאות היה צריך למצוא בית. הבית שנבחר היה ארמון המושל הרוסי לשעבר.

מי שמסתובב בקובנה ותוהה מאיפה הגיעו השדרות הרחבות, בנייני הדואר והבנקים בסגנון מודרניסטי והתחושה שהעיר גדולה על עצמה בכמה מידות - ימצא כאן את התשובה. הבניין הזה הוא נקודת המוצא של עשרים השנים שעיצבו את קובנה כפי שהיא נראית היום, אותן שנים שהובילו בסופו של דבר להכרת יוניסקו במורשת המודרניזם של העיר.

המוזיאון עצמו קומפקטי, שקט ומדויק - אפשר לעבור אותו בשעה עד שעה וחצי בלי עומס - והוא מהזולים והנגישים בעיר. עבור מטייל ישראלי שמגיע לליטא, זו נקודת עצירה שמסדרת את התמונה ההיסטורית לפני הביקור באתרי המורשת היהודית, בפורט התשיעי או בבית סוגיהארה.

הבניין שבו נוהלה מדינה שלמה

בקצה המזרחי של רחוב וילניאוס (Vilniaus gatvė), הרחוב המרוצף והעתיק ביותר בעיר העתיקה, עומד בניין ניאו-בארוקי בן שתי קומות עם חצר אחורית וגדר יצוקה. מבחוץ הוא לא מנסה להרשים: אין כיפה, אין עמודים ענקיים ואין רחבה טקסית. זו בדיוק הנקודה - מדינה צעירה, עניה ולחוצה בזמן לא בנתה לעצמה ארמון חדש, אלא נכנסה לבניין קיים והפכה אותו למרכז העצבים של הריבונות שלה.

מה עומד שם היום

הבניין מתפקד כמוסד זיכרון וחינוך של הממלכתיות הליטאית המודרנית, וסניף של מוזיאון האמנות הלאומי על שם צ'ורליוניס. התצוגה הקבועה מוקדשת לנשיאי הרפובליקה הראשונה ולמוסד הנשיאות, לצד תערוכות מתחלפות שמוקדשות לדמויות ולאירועים מאותה תקופה. הכניסה היא מרחוב וילניאוס 33, ממש על ציר ההליכה המרכזי של העיר העתיקה.

למה זה חשוב לפני שממשיכים בעיר

קובנה היא עיר שקשה לפענח בלי ההקשר של הבירה הזמנית. בלי להבין שבין 1919 ל-1940 ישבו כאן משרדי הממשלה, השגרירויות הזרות והבנק המרכזי, קשה להסביר למה עיר בגודל כזה מלאה בבנייני ראווה מודרניסטיים. שווה להתחיל מכאן ורק אחר כך לצאת החוצה - ההיסטוריה של קובנה כבירה זמנית מקבלת פתאום פנים וחדרים.

לשלב עם מדריך

מי שרוצה שמישהו יחבר עבורו את הנקודות בשטח - הארמון, כיכר העירייה, הקתדרלה והשדרה - יכול לצרף סיור רגלי מודרך של כשעתיים בעיר העתיקה של קובנה, שעובר בדיוק על הציר הזה ומספק את הרקע ההיסטורי שהשלטים לא תמיד נותנים.

מארמון של מושל רוסי למשכן נשיאי ליטא

הבניין נבנה ב-1846 עבור אציל מקומי, כמבנה דו-קומתי צנוע יחסית - שבעה חדרים בקומה התחתונה ותשעה בעליונה. התוכנית הייתה של הקפטן פיודור ווינטר, ובעשורים שאחר כך הבניין הורחב פעם אחר פעם: אגף נוסף, גלריה מקשרת, ובשנת 1866 נוסף גם גן. השלטון הרוסי לקח את המבנה לשימושו ב-1868 כמעון מושל מחוז קובנה, ורכש אותו סופית ב-1876.

עשרות שנים כמרכז שלטון זר

עד מלחמת העולם הראשונה זה היה הבית הרשמי של הכוח האימפריאלי בעיר - המקום שבו נחתמו החלטות על מחוז שלם. במהלך המלחמה עברה קובנה לידיים גרמניות, והבניין שימש את הממשל הצבאי הגרמני; הקיסר וילהלם השני שהה בו לזמן קצר ב-1915 וב-1916. הרצף הזה, מאציל פרטי דרך מושל רוסי אל ממשל צבאי גרמני, הוא בעצם ההיסטוריה של ליטא כולה בזעיר אנפין.

1 בספטמבר 1919 - הרגע שהכל השתנה

לאחר הכרזת העצמאות של ליטא ב-1918 ולאחר שווילנה נותרה מחוץ לשליטה ליטאית, קובנה הפכה לבירה הזמנית. כשנציג הממשל האזרחי הגרמני האחרון עזב את ארמון המושל, נשיא הרפובליקה נכנס לבניין ב-1 בספטמבר 1919. משם ואילך, במשך למעלה מעשרים שנה, זה היה משכן הנשיאות: לשכת הנשיא, חדר האוכל וחדרי השירות בקומה הראשונה, קבלות פנים רשמיות, פגישות עם שרים ועם דיפלומטים זרים.

מה קרה כאן אחרי 1940

עם הכיבוש הסובייטי הבניין איבד את תפקידו והוסב לשימושים אחרים - בין היתר תיאטרון ולאחר מכן משרדים. אחרי חידוש העצמאות ב-1990 הוא שוקם בפרויקט ארוך שנמשך מסוף שנות התשעים ועד תחילת שנות האלפיים, ונפתח מחדש בטקס לציון 85 שנה לעצמאות ליטא. המוזיאון בגלגולו הנוכחי פתח את דלתותיו לקהל ב-2005.

שלושה נשיאים, הפיכה אחת וסוף של עידן

שלושה אנשים נשאו את התואר נשיא הרפובליקה הליטאית בתקופת הבירה הזמנית, וכולם עברו דרך הבניין הזה. הסיפור שלהם הוא לא רשימת תאריכים - הוא סיפור על דמוקרטיה צעירה שלא הספיקה להתבסס.

אנטנאס סמטונה

הנשיא הראשון, מחותמי הכרזת העצמאות של פברואר 1918, כיהן תחילה בשנים 1919-1920 ואחר כך שוב מ-1926 ועד 1940 - הפעם כשליט אוטוריטרי בפועל, ראש איחוד הלאומנים. הוא הדמות שהכי הרבה זמן ישבה בבניין הזה, והתצוגה מקדישה לו מקום מרכזי.

אלכסנדראס סטולגינסקיס

כיהן כנשיא בפועל מ-1920, ולאחר מכן כנשיא נבחר עד 1926. איש ציבור ואגרונום בהכשרתו, שגורלו האישי ממחיש את מה שקרה לליטא: אחרי הכיבוש הסובייטי הוא נעצר והוגלה לסיביר. תערוכה נפרדת במוזיאון מוקדשת לדמותו ולמסלול חייו.

קזיס גריניוס וההפיכה של דצמבר 1926

גריניוס, רופא במקצועו, כיהן כנשיא כמה חודשים בלבד ב-1926 - וכהונתו הסתיימה באחד האירועים הדרמטיים ביותר שהתרחשו סביב הבניין. בליל 17 בדצמבר 1926, בזמן שבקובנה נחגג יום הולדתו השישים של הנשיא, כוחות צבא השתלטו על מוסדות השלטון המרכזיים. הצבא הקיף את ארמון הנשיא ומבנים מרכזיים נוספים, עצר את הנשיא, שרים וחברי סיימאס, והסיימאס פוזר. גריניוס נאלץ לחתום על מכתב התפטרות, וב-19 בדצמבר נבחר סמטונה לנשיא.

יוני 1940 - הישיבה האחרונה

הפרק האחרון נכתב כאן ב-15 ביוני 1940. בישיבת הממשלה האחרונה של ליטא החופשית, שהתקיימה בבניין, הציע סמטונה לדחות את האולטימטום הסובייטי ולהתנגד בכוח. רוב הממשלה ומפקדי הצבא לא תמכו בו. באותו יום עצמו נכנס הצבא האדום לליטא, וסמטונה עזב את המדינה. עשרים ואחת שנות עצמאות הסתיימו בחדר אחד.

מה באמת רואים בפנים - התצוגות והחדרים

הציפייה הנכונה חשובה כאן: זה לא ארמון מפואר עם אולמות זהב, אלא מוזיאון היסטורי בקנה מידה ביתי. וזה בדיוק הכוח שלו - הקנה מידה האנושי גורם לתקופה להרגיש קרובה.

הקומה הראשונה וציר הזמן

הקומה הראשונה בנויה כרצף חדרים שנושא ציר זמן של הרפובליקה הראשונה: מהכרזת העצמאות, דרך בניית המוסדות, הכלכלה, הדיפלומטיה והצבא, ועד הכיבוש. השילוט משלב תצלומים היסטוריים, מסמכים ופריטים קטנים - מטבעות, בולים, כלי כתיבה, מזכרות ומתנות שהתקבלו אצל הנשיאים. פריטי ריהוט אותנטיים ששרדו ויצירות אמנות שקישטו במקור את פנים הבניין מוצגים במקומם.

לשכת הנשיא

החדר שרוב המבקרים עוצרים בו הכי הרבה זמן הוא לשכת הנשיא המשוחזרת. זה גם החדר הכי מצטלם בבניין, והצילום מותר בכל התצוגה. שווה לעצור שם רגע ולחשוב על השיחות שהתנהלו בחדר בגודל של סלון ממוצע.

הקומה השנייה והתערוכות המתחלפות

בקומה השנייה מוצגות תערוכות זמניות שמתחלפות לאורך השנה - לרוב סביב דמות נשיאותית מסוימת, סביב סיפורו של הבניין עצמו, או סביב הקשרים של ליטא עם העולם. מכיוון שהן מתחלפות, כדאי לבדוק באתר המוזיאון מה מוצג בתקופת הביקור.

אודיו-גייד ושפות

ההסברים בשילוט הם בליטאית ובאנגלית. קיים גם אודיו-גייד בכמה שפות, בהן אנגלית, ליטאית, רוסית וגרמנית - אין גרסה עברית. מי שרוצה ליווי אנושי ובעברית או באנגלית לאורך העיר העתיקה יכול לשלב סיור פרטי בהתאמה אישית עם מדריך מקומי בקובנה ולבקש דגש על תקופת הבירה הזמנית.

גן הנשיאים והחצר שמאחורי הבניין

חלק מהמבקרים מסתפקים בפנים ומפספסים את מה שאולי הכי מרגש במתחם. הגן שנוסף לבניין עוד ב-1866 שרד, וכך גם גדר היציקה המקורית שמקיפה אותו. בתקופה הסובייטית הגן צומצם ומבנים סמוכים נהרסו, אבל הליבה נשמרה.

שלושת פסלי הברונזה

ב-1996, שש שנים אחרי חידוש העצמאות, הוצבו בגן שלושה פסלי ברונזה - אחד לכל נשיא. הפסל של אנטנאס סמטונה הוא מעשה ידיו של אלפונסאס וואורה, הפסל של קזיס גריניוס נוצר בידי סטסיס ז'ירגוליס, והפסל של אלכסנדראס סטולגינסקיס בידי ויטאוטאס נארוטיס. שלושתם עומדים באותו גן, למרות שבחיים האמיתיים המסלולים שלהם הסתיימו בצורה שונה לחלוטין - האחד בגלות בארצות הברית, האחר בסיביר, השלישי בליטא הסובייטית.

למה שווה לשבת שם רגע

הגן פתוח, יש ספסלים, והוא אחד המקומות השקטים באמת בעיר העתיקה. בקיץ, כשרחוב וילניאוס מתמלא בשולחנות של בתי קפה ובאירועים, הגן נשאר בועה. בסתיו ובאביב זה מקום מצוין לעצור בו עשר דקות אחרי הסיור בפנים ולעכל את מה שראיתם.

החצר האחורית והחניה

לחצר האחורית יש גם תפקיד מעשי מאוד: מבקרי המוזיאון מוזמנים להחנות בה ללא תשלום, כשהכניסה היא מרחוב סנט גרטרודוס. גם לאורך הרחוב עצמו יש חניות בשני הצדדים. בעיר עתיקה שהיא ברובה אזור הולכי רגל, זו נקודה שווה לזכור למי שמסתובב ברכב שכור.

מה מסביב לגן

מהגן אפשר להמשיך במעלה רחוב וילניאוס אל כיוון כיכר העירייה, או בכיוון ההפוך אל שדרת החופש. שני הכיוונים לוקחים דקות ספורות.

מידע מעשי לביקור - שעות, כרטיסים וכמה זמן להקדיש

הביקור פשוט מאוד לתכנון, אבל יש שלוש נקודות שכדאי לבדוק מראש כדי לא להגיע לדלת סגורה.

ימים ושעות

המוזיאון סגור יום קבוע אחד בשבוע ובימי חג לאומיים. השעות אינן אחידות: בימי חול הוא פתוח משעות הבוקר ועד אחר הצהריים, ביום אחד בשבוע ההפעלה מתארכת לשעות הערב המוקדמות, ובסופי שבוע הפתיחה מאוחרת יותר והסגירה מוקדמת יותר. הכניסה האחרונה היא כחצי שעה לפני הסגירה. מכיוון שהשעות מתעדכנות מעת לעת, הכי בטוח לוודא באתר המוזיאון או בטלפון ביום שלפני.

יתרון של יום גשום

אחת התכונות השימושיות של המקום היא שהוא פתוח לא פעם בימים שבהם מוזיאונים אחרים בעיר סגורים, מה שהופך אותו לפתרון טוב ליום גשום או ליום שני-שלישי שבו חצי מהעיר סגורה.

כרטיסים ומחירים

הכניסה נמכרת בקופת המוזיאון במקום, ואין צורך בהזמנה מראש לביקור עצמאי. המחיר נמוך מאוד ביחס למוזיאונים היסטוריים במערב אירופה - כמה יורו בודדים לכרטיס מלא, עם הנחה לסטודנטים, ילדים וגמלאים. זהו מחיר מייצג לבדיקה מול המוזיאון, מכיוון שתעריפים מתעדכנים. קבוצות וסיורים מודרכים בתוך המבנה מחייבים תיאום מראש.

כמה זמן להקדיש

שעה עד שעה וחצי היא הזמן הנכון לרוב המבקרים: כשלושים עד ארבעים דקות בקומה הראשונה, עשרים עד שלושים דקות בקומה השנייה, ועוד עשר עד חמש עשרה דקות בגן. מי שקורא כל שלט יכול להימתח לשעתיים. ימי חול בבוקר שקטים משמעותית מסופי שבוע, וזה גם הזמן שבו קל יותר לקבל יחס אישי מהצוות.

נגישות ומשפחות

הבניין הוא מבנה היסטורי משוחזר עם מדרגות בין הקומות, ולכן כדאי לברר מראש לגבי נגישות מלאה. לילדים קטנים זה לא מוזיאון אינטראקטיבי, אבל לבני נוער עם עניין בהיסטוריה זה מקום מצוין - במיוחד אם מספרים להם את סיפור ההפיכה של דצמבר 1926 לפני הכניסה.

איך מגיעים ומה נמצא במרחק הליכה

המיקום הוא אחד היתרונות הגדולים: הארמון יושב על הציר המרכזי של העיר העתיקה, ולמעשה אי אפשר לטייל בקובנה בלי לעבור לידו.

ברגל

רחוב וילניאוס הוא רחוב הולכי רגל מרוצף שמחבר בין כיכר העירייה במערב לשדרת החופש במזרח. הארמון נמצא בקצה המזרחי של הרחוב, כלומר כחמש דקות הליכה מכיכר העירייה וממש בפתח השדרה. הקתדרלה של קובנה נמצאת על אותו רחוב, במרחק דקות.

מרחוק יותר

מטירת קובנה, בקצה המערבי של העיר העתיקה, זו הליכה של כרבע שעה לאורך הרחוב. מוזיאון המלחמה על שם ויטאוטאס הגדול ומוזיאון האמנות על שם צ'ורליוניס, שחולקים מתחם אחד ליד שדרת החופש, נמצאים בהליכה של כעשר עד חמש עשרה דקות מזרחה. הכל נעשה ברגל, בלי צורך בתחבורה ציבורית.

ברכב

העיר העתיקה סגורה ברובה לתנועה, אבל כאמור לבאי המוזיאון יש חניה חופשית בחצר האחורית עם כניסה מרחוב סנט גרטרודוס. זו נקודת עגינה נוחה גם אם ממשיכים אחר כך לאתרים מחוץ למרכז.

מה משלבים באותו יום

שני האתרים שמשלימים את התמונה ההיסטורית נמצאים במרחק נסיעה קצרה: בית סוגיהארה, שבו הקונסול היפני צ'יאונה סוגיהארה הנפיק ב-1940 אשרות מעבר שהצילו אלפי יהודים, והפורט התשיעי, אתר רצח המונים ואנדרטה בפאתי העיר. אפשר לחבר את הכל בסיור פרטי בעיר העתיקה של קובנה בשילוב מוזיאון הפורט, או להגיע לפורט התשיעי בנפרד עם סיור מודרך בפורט התשיעי בקובנה. מי שמתעניין בשכבה האדריכלית של אותה תקופה ימצא המשך טבעי במודרניזם של קובנה כאתר מורשת עולמית.

למי הביקור מתאים ואיך משלבים אותו ביום בקובנה

לא כל אתר מתאים לכל מטייל, ולכן שווה לומר במפורש למי הבניין הזה יעשה את היום ולמי פחות.

למי זה מתאים במיוחד

• מי שמתעניין בהיסטוריה של מדינות מזרח אירופה במאה העשרים ובדמוקרטיות צעירות שקרסו.
• מטיילים ישראלים שמגיעים לליטא בגלל שורשים או בגלל מסלול מורשת יהודית - ההקשר של הרפובליקה הראשונה חיוני להבנת מה שקרה לקהילה מ-1940 ואילך.
• מי שאוהב מוזיאונים קטנים ומדויקים יותר ממוזיאונים ענקיים ומתישים.
• משפחות עם בני נוער, וזוגות שמחפשים שעה מעניינת בין ארוחה לקפה.
• מי שנתקע ביום גשום ומחפש פעילות פנים במרכז.

למי פחות

• מי שמצפה לארמון מפואר בסגנון וינה או סנט פטרסבורג - זה לא הקנה מידה כאן.
• ילדים קטנים מאוד, שכן התצוגה מבוססת טקסט ותצלומים ולא על אינטראקטיביות.

מסלול יום שעובד

בוקר: טירת קובנה וכיכר העירייה. אחר כך ירידה במעלה רחוב וילניאוס עם עצירה לקפה, וביקור בארמון הנשיא לפני הצהריים כשהמוזיאון שקט. צהריים: אחת המסעדות בשדרת החופש או בעיר העתיקה. אחר הצהריים: מוזיאון המלחמה או מסלול המודרניזם. ערב: חזרה לרחוב וילניאוס, שמתמלא בישיבה בחוץ בחודשי הקיץ. מי שרוצה לסיים את היום אחרת יכול לצרף סיור רוחות רפאים בעיר העתיקה של קובנה - אותן סמטאות, אווירה אחרת לגמרי. רשימת האפשרויות המלאה נמצאת בדברים הכי טובים לעשות בקובנה.

איפה ללון בשביל להיות במרחק הליכה

לינה בעיר העתיקה או בקצה המערבי של שדרת החופש מציבה אתכם במרחק דקות מהארמון ומרוב האתרים. אפשר לחפש מלונות בעיר העתיקה של קובנה, ולראות השוואה מסודרת לפי אזורים במלונות קובנה לפי אזור. ליטא בכלל וקובנה בפרט זולות משמעותית ממערב אירופה, כך שרמת המלון שתקבלו כאן על אותו תקציב גבוהה יותר.

מה חשוב לדעת לפני שמגיעים

• הכניסה מרחוב וילניאוס 33, בקצה המזרחי של רחוב הולכי הרגל המרכזי של העיר העתיקה
• המוזיאון סגור יום קבוע אחד בשבוע ובימי חג, והשעות שונות בין ימי חול לסופי שבוע - כדאי לוודא ביום שלפני
• הכניסה האחרונה היא כחצי שעה לפני הסגירה, אז לא להגיע ברגע האחרון
• מחיר הכרטיס נמוך מאוד ביחס למוזיאונים היסטוריים במערב אירופה; מחיר מייצג לבדיקה מול המוזיאון
• השילוט בליטאית ובאנגלית, ויש אודיו-גייד בכמה שפות - אין גרסה עברית
• מבקרי המוזיאון רשאים להחנות ללא תשלום בחצר האחורית, עם כניסה מרחוב סנט גרטרודוס
• הצילום מותר בכל התצוגה, כולל בלשכת הנשיא

טעויות שכדאי להימנע מהן

• להגיע ביום שבו המוזיאון סגור - זה קורה הרבה, כי היום הסגור אינו יום ראשון
• להסתפק בצילום החזית מבחוץ ולוותר על הפנים; הערך האמיתי של המקום הוא בחדרים ובתצוגה
• לפספס את גן הנשיאים בחצר עם שלושת פסלי הברונזה - חלק מהמבקרים בכלל לא יודעים שהוא שם
• להקצות חצי שעה בלבד; שעה עד שעה וחצי הן הזמן הנכון כדי לעבור את שתי הקומות והגן
• לבלבל בין הארמון הזה לבין ארמון הנשיא הפעיל בווילנה - אלה שני מבנים שונים לחלוטין בשתי ערים
• להגיע עשרים דקות לפני הסגירה ולגלות שהכניסה האחרונה כבר עברה

שאלות נפוצות

מה זה ארמון הנשיא בקובנה ולמה הוא חשוב?

זהו הבניין ששימש כמעון וכמשרד של נשיאי הרפובליקה הליטאית הראשונה מספטמבר 1919 ועד יוני 1940, בתקופה שבה קובנה תפקדה כבירה הזמנית של ליטא. שלושת הנשיאים - אנטנאס סמטונה, אלכסנדראס סטולגינסקיס וקזיס גריניוס - חיו ועבדו בו. בין קירותיו התקבלו החלטות מכריעות, סביבו התרחשה ההפיכה הצבאית של דצמבר 1926, ובו נערכה ישיבת הממשלה החופשית האחרונה. היום הוא מוזיאון ממלכתי, סניף של מוזיאון האמנות הלאומי על שם צ'ורליוניס.

כמה זמן צריך להקדיש לביקור?

שעה עד שעה וחצי מספיקות לרוב המבקרים: כשלושים עד ארבעים דקות בקומה הראשונה עם ציר הזמן ולשכת הנשיא, עשרים עד שלושים דקות בקומה השנייה עם התערוכות המתחלפות, ועוד עשר עד חמש עשרה דקות בגן הנשיאים. מי שקורא כל שלט ומתעניין לעומק יכול להימתח לשעתיים. זהו מוזיאון קומפקטי - אפשר לעבור אותו בלי תחושת עומס.

האם צריך להזמין כרטיסים מראש?

לביקור עצמאי אין צורך בהזמנה מראש - קונים כרטיס בקופה במקום. הזמנה מראש נדרשת רק לקבוצות ולסיורים מודרכים בתוך המבנה, שמחייבים תיאום עם המוזיאון. לעומת זאת, סיורים רגליים מודרכים בעיר העתיקה כן כדאי להזמין מראש, במיוחד בעונת הקיץ.

מתי המוזיאון סגור?

המוזיאון סגור יום קבוע אחד בשבוע ובימי חג לאומיים, והשעות משתנות בין ימי חול לסופי שבוע - בסופי שבוע הפתיחה מאוחרת יותר והסגירה מוקדמת יותר. הכניסה האחרונה היא כחצי שעה לפני הסגירה. מכיוון שהשעות מתעדכנות מעת לעת, שווה לוודא באתר המוזיאון או בטלפון לפני שמגיעים.

האם יש הסברים באנגלית או בעברית?

השילוט בתצוגה הוא בליטאית ובאנגלית, ויש גם אודיו-גייד בכמה שפות ובהן אנגלית, ליטאית, רוסית וגרמנית. אין גרסה עברית. מי שרוצה ליווי מלא בשפה נוחה יכול לשלב מדריך פרטי בעיר העתיקה ולבקש דגש על תקופת הבירה הזמנית.

מה כדאי לשלב באותו יום?

הארמון יושב על רחוב וילניאוס, ולכן טבעי לשלב אותו עם כיכר העירייה, הקתדרלה, טירת קובנה ושדרת החופש - הכל במרחק הליכה. מי שמגיע לליטא בהקשר של מורשת יהודית ישלב באותו יום או ביום הסמוך את בית סוגיהארה ואת הפורט התשיעי, שנמצאים במרחק נסיעה קצרה ומשלימים את התמונה ההיסטורית של אותה תקופה.