גלריית תמונות קובנה – אמנות ליטאית ובינלאומית מודרנית בלב העיר החדשה

גלריית התמונות של קובנה היא הסניף שבו המוזיאון הלאומי לאמנות על שם מ. ק. צ'ורליוניס מציג את הפנים המודרניות שלו: ציור, פיסול, טקסטיל ואובייקטים ליטאיים מהמאה ה-20, אמנות של יוצרים ליטאים שפעלו בגלות, תערוכות בינלאומיות מתחלפות וחדר קבוע המוקדש לתנועת הפלוקסוס ולמייסדה, יליד קובנה יורגיס מצ'יונאס.

הבניין ניצב ברחוב דונלייטיס שבנאויאמייסטיס (Naujamiestis), העיר החדשה, כמה דקות הליכה משדרת לייסבס אלייה. הוא נפתח ב-1979 בתכנון האדריכלים ליוצ'ייה גדגאודיינה ויונאס נבאקאס, ומשלב שלוש קומות של אולמות תצוגה במעטפת בטון ברוטליסטית שקשה להתעלם ממנה. ההצדקה המקורית לבנייתו היתה אוסף שנתרם לעיר על ידי האספן מיקולאס ז'ילינסקאס - אוסף שהתברר במהרה כגדול מדי לבניין הזה.

מבחינת מטייל ישראלי זה אחד המוסדות המשתלמים בקובנה: מחיר כניסה נמוך בהרבה ממוזיאוני אמנות מקבילים במערב אירופה, מיקום מרכזי שלא דורש נסיעה, ושילוב נדיר של אמנות מקומית שאי אפשר לראות בשום מקום אחר עם פרק אוונגרד בעל משמעות בינלאומית של ממש.

מה מציגה גלריית התמונות של קובנה

הגלריה אינה מוזיאון עם אוסף קבוע ענק אלא מוסד היברידי: חלק מהשטח מוקדש לתצוגות קבע של אמנות ליטאית מודרנית ואמנות מהגרים, וחלק ניכר ממנו מתחלף כל הזמן בתערוכות של אמנים ליטאים וזרים. זו הסיבה שביקור בה נראה אחרת בכל פעם, וגם הסיבה ששווה לבדוק מה מוצג לפני שמגיעים.

אמנות ליטאית של המאה ה-20

הליבה של התצוגה עוסקת במה שקרה לאמנות הליטאית אחרי הדור של צ'ורליוניס: המעבר מציור לאומי-רומנטי אל שפות מודרניסטיות, ואחר כך אל אמנות שנוצרה תחת המשטר הסובייטי - לעיתים בציות ולעיתים בהתחמקות מתוחכמת ממנו. רואים כאן ציור, פיסול, טקסטיל וקרמיקה, כלומר גם את התחומים שבהם אמנים ליטאים מצאו חופש יחסי כשהציור עצמו היה נתון לפיקוח אידאולוגי הדוק יותר.

ההקשר חשוב להבנה: קובנה היתה בין 1920 ל-1939 בירתה הזמנית של ליטא, ובשנים האלה נבנו בה בית ספר לאמנות, מוזיאונים וקהילה יוצרת שהפכו אותה למרכז התרבותי של המדינה. חלק גדול מהיצירות המוצגות כאן נולד בתוך המסורת ההיא או בתגובה אליה.

ליטא בגלות - אוסף אמנות המהגרים

הפרק המרגש ביותר בתצוגה מוקדש לאמנים ליטאים שעזבו את המדינה בגלי העזיבה של המאה ה-20 והמשיכו ליצור בארצות הברית, בקנדה, באוסטרליה ובמערב אירופה. הם נחשפו למגמות המודרניות של תקופתם ופיתחו סגנונות אישיים, ורבים מהם שמרו על זיקה עיקשת לנוף ולזיכרון הליטאי. בין השמות שמופיעים באוסף: אדומאס גלדיקאס, ויקטוראס ויזגירדה, אדולפאס ולשקה ואלברטאס וסצ'יונאס, לצד יוצרים כמו וידה קרישטולייטיטה, יורגיס ויולנטה יאנביצ'יוס ווִיטָאוטָאס סאקאלאס.

למבקר ישראלי זו נקודת מגע מפתיעה. הרעיון של אמנות שנוצרת מתוך עקירה, מרחק וגעגוע למקום שכבר לא קיים באותה צורה - זה מוטיב מוכר, והוא מקבל כאן ביטוי חזותי מקומי מאוד.

תערוכות מתחלפות וקול קהילתי

לצד תצוגות הקבע, האולמות בקומות מארחים לאורך השנה תערוכות של אמנות עכשווית ליטאית ובינלאומית: צילום, וידאו, מיצב וציור. הגלריה גם מפעילה פלטפורמה קהילתית שמביאה לתוך המוזיאון סיפורים ותכנים של תושבי העיר, מהלך שמתחבר ישירות למורשת שהותיר אחריו התואר בירת התרבות האירופית שקובנה נשאה. אם מגיעים לקובנה בפעם הראשונה, כדאי לשלב את הביקור עם האטרקציות המרכזיות בעיר ולא לראות בגלריה תחנה עצמאית מנותקת.

חדר הפלוקסוס של יורגיס מצ'יונאס - הלב האוונגרדי

חדר הפלוקסוס נפתח בגלריה ב-16 בפברואר 1999 ומוקדש ליורגיס מצ'יונאס, יליד קובנה שהיה המייסד, המנהיג הרעיוני והמארגן הראשי של תנועת הפלוקסוס הבינלאומית. זה החלק שהופך את הגלריה למקום עם משמעות מעבר לגבולות ליטא.

מי היה יורגיס מצ'יונאס

מצ'יונאס נולד בקובנה ב-8 בנובמבר 1931, עזב את ליטא בילדותו עם משפחתו במהלך מלחמת העולם השנייה, וגדל בארצות הברית. שם, בתחילת שנות ה-60, ריכז סביבו רשת בינלאומית של אמנים, מוזיקאים ומשוררים והעניק לה את השם פלוקסוס - זרם שערער על ההפרדה בין אמנות לחיי היומיום, העדיף מחוות, אירועים ואובייקטים זולים על פני ציור מוזיאלי, ופיתח שפה של הומור, משחק ואנטי-ממסדיות. הוא נפטר בבוסטון ב-9 במאי 1978.

מה רואים בחדר

התצוגה כוללת ספרים לא-קונבנציונליים, דוגמאות של אמנות דואר, הדפסים, כרזות, קופסאות ואובייקטים - בדיוק סוג החומרים שהתנועה ייצרה כדי שיהיו זמינים, ניתנים לשליחה בדואר ולא יקרים. במרחב משולבים גם מיצבים, בהם עבודה של האמן היפני איי-או ותיאטרון אובייקטים של טקקו סאיטו, שמזמינים התבוננות קרובה ולא צפייה מרחוק.

שמות שכדאי לזהות

• יורגיס מצ'יונאס - המארגן והמעצב הגרפי של התנועה
• יונאס מקאס - יוצר סרטים ליטאי-אמריקאי, דמות מרכזית בקולנוע הניסיוני
• יוזף בויס - האמן הגרמני שהפך לאחת הדמויות המשפיעות באמנות אירופה שאחרי המלחמה
• מייקו שיאומי, בן ווטייה, ג'ורג' ברכט - חברי ליבה בפלוקסוס הבינלאומי
• אמנים ליטאים בני זמננו שהגיבו לאסתטיקה הזאת, בהם קבוצת פוסט-ארס

למה דווקא בקובנה

העובדה שהאיש שייסד את אחת התנועות הרדיקליות של המאה ה-20 נולד כאן היא מקור גאווה מקומי אמיתי, לא סיסמה תיירותית. שמו של מצ'יונאס חוזר בעיר בפסטיבלים, בשלטים ובאירועי אמנות, והחדר בגלריה הוא העוגן הקבוע של הסיפור הזה. מי שמגיע לקובנה בשביל המודרניזם של בין המלחמות ימצא כאן את הפרק שממשיך אותו קדימה, אל מה שקרה לאמנות הליטאית אחרי שהעיר הפסיקה להיות בירה.

הבניין: ברוטליזם ליטאי משנת 1979

הגלריה נפתחה ב-1979 בתכנון ליוצ'ייה גדגאודיינה ויונאס נבאקאס, בסגנון ברוטליסטי מובהק - נפח בטון בן שלוש קומות בתכנית של מלבן שבור, שבו כל קומה נושאת אולמות תצוגה ובנוסף מרחבי תלייה בלובי.

איך זה נראה מקרוב

בניגוד לבנייני המודרניזם הלבנים והמעוגלים של שנות ה-20 וה-30 שפרושים סביב, הבניין הזה מדבר בשפה אחרת לגמרי: משטחים אטומים, קווים חדים, חלוקה גיאומטרית ברורה בין המסה לבין חלונות בודדים. יש מי שרואה בזה כיעור סובייטי ויש מי שרואה בזה אחד המבנים הציבוריים המעניינים בקובנה. בכל מקרה, ההליכה סביבו בעצמה שווה כמה דקות, במיוחד למי שהגיע לעיר בגלל האדריכלות.

שימו לב להבדל החשוב: הרובעים נאויאמייסטיס וז'אליאקלניס נכללו ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו בזכות האדריכלות המודרניסטית של תקופת הבירה הזמנית, ואילו הגלריה עצמה נבנתה עשרות שנים אחר כך. היא ניצבת בתוך האזור הזה אבל אינה חלק מהשכבה ההיסטורית שבגללה הוא הוכר.

הגלריה שנבנתה בשביל אוסף שלא נכנס

הבניין תוכנן מלכתחילה כדי לארח את האוסף שתרם לקובנה האספן מיקולאס ז'ילינסקאס, איש עסקים ליטאי שחי שנים ארוכות מחוץ למדינה וצבר אוסף אמנות אירופית יוצא דופן. די מהר התברר שהאוסף גדול מדי למבנה, ולכן הוקמה עבורו גלריה נפרדת שנפתחה ב-1989 בכיכר העצמאות, בתכנון סאוליוס יושקיס, קסטוטיס קיסליוס ואאוגניוס מיליונאס. כך נוצר המצב הנוכחי, שמבלבל לא מעט מבקרים: שתי גלריות שונות, שני בניינים, ואותו מוזיאון-אם.

מול גלריית ז'ילינסקאס ניצב פסל גברי עירום בגודל גדול שעורר בזמנו סערה ציבורית בעיר, והפך מאז לאחד מסימני הדרך המוכרים של המרכז החדש.

תכנון הביקור: ימים, שעות וכמה זמן להקצות

הגלריה סגורה בימי שני, פתוחה ברוב ימות השבוע משעות הבוקר ועד שעות אחר הצהריים המאוחרות, ובאחד מימי השבוע היא נפתחת מאוחר יותר ונשארת פתוחה לתוך הערב. כניסת מבקרים אחרונה היא בדרך כלל כחצי שעה לפני הסגירה, ולכן אין טעם להגיע ממש בסוף היום.

ימים ושעות

המתכונת הקבועה: יום שני סגור לחלוטין, יום חמישי הוא היום עם השעות המאוחרות, ובשאר הימים פתיחה בבוקר וסגירה בשעות 18:00 בערך. השעות מתעדכנות מדי פעם, בעיקר סביב חגים ליטאיים ובזמן החלפת תערוכות, ולכן מומלץ לבדוק את הלוח באתר הרשמי של מוזיאון צ'ורליוניס לפני שיוצאים - במיוחד אם מקדישים לביקור חלון זמן צר.

כרטיסים ומה כלול

הכניסה נמכרת בקופה במקום, והמחיר נמוך משמעותית מהמקובל במוזיאוני אמנות במערב אירופה - אחד הביטויים הברורים ליחס המחיר-תמורה שהופך את ליטא ליעד משתלם. לעיתים קיים כרטיס משולב לכמה מסניפי המוזיאון, ולסטודנטים, ילדים ומשפחות יש הנחות. אלה נתונים שמשתנים, ולכן זה מחיר מייצג לבדיקה מול הקופה או מול האתר הרשמי ולא מספר שכדאי להסתמך עליו מראש.

כמה זמן להקצות

• ביקור ממוקד בחדר הפלוקסוס ובתערוכה המרכזית - כ-45 דקות
• סיור רגוע בכל הקומות כולל תצוגות המהגרים - שעה וחצי
• מי שנכנס לעומק וקורא את הכיתובים - שעתיים ואף יותר

לרוב המטיילים שעה עד שעה וחצי היא הנקודה הנכונה. אם רוצים להעמיק בהקשר ההיסטורי של העיר סביב הביקור, נוח לשלב אותו עם סיור הליכה בקובנה עם מלווה מקומי שמותאם לתחומי העניין שלכם, כך שהמסלול יתמקד באדריכלות ובאמנות ולא בתחנות הרגילות.

איך מגיעים לגלריה ומה יש ממש בסביבה

הגלריה נמצאת ברחוב דונלייטיס בנאויאמייסטיס, טווח הליכה קצר משדרת לייסבס אלייה ומכיכר האחדות - כלומר מכל מלון מרכזי בקובנה מגיעים אליה ברגל.

ברגל מהמרכז

משדרת לייסבס אלייה, ציר ההולכים הארוך שחוצה את העיר החדשה, מדובר בכמה דקות הליכה צפונה. מהעיר העתיקה ומכיכר בית העירייה מדובר בהליכה של כ-20 דקות לאורך השדרה, מסלול נעים בפני עצמו שעובר ליד חלק מהמבנים המודרניסטיים המוכרים של העיר. את המיקום המדויק אפשר לפתוח במפות גוגל.

בתחבורה ובאמצעים אחרים

• אוטובוסים וטרולייבוסים עוצרים לאורך הצירים הראשיים במרחק קצר, והכרטוס נוח באפליקציה או בכרטיס מקומי
• מוניות ואפליקציות הסעה פועלות בעיר במחירים נמוכים ביחס לאירופה
• חניה ברחובות הסמוכים היא בתשלום ולעיתים צפופה בשעות היום - מי שמגיע ברכב שכור יעדיף חניון מסודר במרכז
• מי שמגיע מווילנה ליום אחד יגיע לתחנה המרכזית או לתחנת הרכבת ומשם ייסע דקות ספורות למרכז

מה נמצא במרחק הליכה

סביב הגלריה מתרכזת שכבה תרבותית שלמה: הבניין המרכזי של מוזיאון צ'ורליוניס, מוזיאון השדים ממול לו, מוזיאון המלחמה של ויטאוטס הגדול וכיכר האחדות עם גן הזיכרון. אפשר לתכנן חצי יום שלם באזור בלי לעלות על אוטובוס אחד. מי שרוצה להוסיף שכבה של סיפורים מקומיים אחרי החשיכה יכול לשלב סיור אגדות ורוחות פרטי בעיר העתיקה באותו ערב.

הגלריה כחלק ממוזיאון צ'ורליוניס - הסניפים האחרים

גלריית התמונות היא אחד מכמה סניפים של המוזיאון הלאומי לאמנות על שם צ'ורליוניס, וכל אחד מהם מציג עולם תוכן אחר לגמרי. ההבנה הזאת חוסכת אכזבות: מי שמגיע לגלריה כדי לראות את ציוריו של צ'ורליוניס עצמו הגיע לבניין הלא נכון.

הבניין המרכזי של המוזיאון

ברחוב פוטווינסקיו, במרחק הליכה, נמצא הבניין שבו מוצג האוסף הגדול בעולם של יצירות מיקאלויוס קונסטנטינאס צ'ורליוניס - הצייר והמלחין שהוא הדמות המכוננת של האמנות הליטאית המודרנית, עם מחזורי הציור המוזיקליים שלו. זה המקום להתחיל בו את יום האמנות בקובנה, ואפשר לקרוא עליו בהרחבה בעמוד מוזיאון צ'ורליוניס.

גלריית מיקולאס ז'ילינסקאס

בכיכר העצמאות ניצבת הגלריה שנבנתה עבור האוסף של ז'ילינסקאס: אמנות אירופית מהמאות ה-17 עד ה-20, אמנות שימושית ופורצלן, ציור איטלקי, ולצידם האוסף המצרי העתיק הגדול בליטא הכולל מסכות קבורה, מומיה וקטע פפירוס. שילוב לא צפוי, ובדיוק בגלל זה הוא עובד טוב עם ילדים ובני נוער.

מוזיאון השדים

ממול לבניין המרכזי נמצא אחד המוזיאונים המוזרים והאהובים באירופה: אוסף של אלפי פסלוני שדים שהחל האמן אנטנאס ז'מוידזינביצ'יוס. מי שנוסע עם ילדים ימצא שם את ההפוגה המושלמת אחרי אמנות מודרנית, ופרטים מלאים יש בעמוד מוזיאון השדים בקובנה.

שווה לבדוק לפני היציאה אם אחד מהסניפים סגור באופן זמני לשיפוץ - למוזיאון כמה בניינים והם עוברים עבודות שיפוץ מעת לעת, כך שהמצב אינו זהה בכל ביקור.

סצנת האמנות של קובנה מסביב לגלריה

קובנה בנתה לעצמה בעשורים האחרונים סצנת אמנות עצמאית ורצינית, וגלריית התמונות היא רק נקודת הפתיחה שלה. מי שמתעניין באמנות עכשווית ימצא בעיר עוד כמה עוגנים במרחק הליכה סביר.

גלריית הצילום של קובנה

בלב העיר העתיקה פועלת גלריית הצילום של קובנה, אחד ממרחבי התצוגה המשמעותיים לצילום במדינות הבלטיות. היא מציגה גם צילום קלאסי וגם פרויקטים עכשוויים וניסיוניים, ומשלימה היטב את הביקור בגלריית התמונות: שם המדיום הוא ציור ואובייקט, כאן הוא עדשה.

גלריות עצמאיות ובתי אמנים

בעיר העתיקה ובסביבתה פועלות גלריות עצמאיות ומרחבי יצירה, בהם גלריית מנו פארקאס ובית האמנים של קובנה, שמארחים תערוכות מתחלפות, מפגשים ואירועי אמנות. רובן קטנות, הכניסה אליהן לרוב חופשית או סמלית, והן פתוחות בשעות מוגבלות יותר מהמוזיאונים.

אמנות רחוב ופסטיבלים

מדי קיץ מתמלאת העיר באירועי תרבות, מיצגים ופרויקטים באוויר הפתוח, שריד חי לתקופה שבה נשאה קובנה את התואר בירת התרבות האירופית. במקביל התפתחה בעיר תרבות של ציורי קיר גדולים על קירות מבנים ישנים, שהפכו לנקודות צילום מוכרות ולסימני זיהוי שכונתיים. מסלול הליכה שמחבר בין הגלריה, כמה מהציורים האלה והעיר העתיקה הוא דרך יעילה לראות את קובנה כמו מקומי. חלופה נוחה למי שמעדיף מסגרת מסודרת היא סיור הליכה בן שעתיים בין אתרי המרכז והעיר העתיקה.

למי הגלריה מתאימה, ואיך משלבים אותה ביום בקובנה

גלריית התמונות מתאימה במיוחד למי שמתעניין באמנות של המאה ה-20, באוונגרד ובאדריכלות ברוטליסטית, ופחות למי שמחפש אולמות ענק של אמנות קלאסית או חוויה אינטראקטיבית לילדים קטנים.

מי ייהנה כאן במיוחד

• חובבי אמנות מודרנית ועכשווית שמחפשים משהו שלא רואים בפריז או בברלין
• מי שמכיר את פלוקסוס או מתעניין בקולנוע ניסיוני ובאמנות מושגית
• מטיילים שמתעניינים בהיסטוריה של הגירה, זהות וגלות
• מי שאוהב אדריכלות של המאה ה-20 על כל שכבותיה, כולל הלא-אופנתיות שבהן
• זוגות ומטיילים עצמאיים שמחפשים שעה של שקט בתוך יום עמוס

מתי עדיף לוותר

אם יש לכם יום אחד בלבד בקובנה ואתם מעדיפים נופים, טירות ואוויר פתוח, זו לא התחנה שתשנה לכם את הטיול. ילדים צעירים מאוד יתקשו כאן יותר מאשר בגלריית ז'ילינסקאס עם האוסף המצרי או במוזיאון השדים. גם מבקרים שמחפשים בעיקר את הפרק היהודי של קובנה ימצאו את עיקר התוכן במקומות אחרים בעיר.

לשלב ביום מלא

המבנה שעובד הכי טוב: בוקר בעיר העתיקה, צהריים בציר פוטווינסקיו-דונלייטיס עם הבניין המרכזי של מוזיאון צ'ורליוניס וגלריית התמונות, ואחר הצהריים ללייסבס אלייה ולבתי הקפה שלה. מי שנשאר בעיר יומיים יכול להקדיש את היום השני לאתרים שמחוץ למרכז, ובכללם אתרים היסטוריים כבדי משקל כמו ביקור מלווה במצודה התשיעית, אתר הנצחה לרצח יהודי קובנה ואלפי יהודים שהובאו לשם מארצות אירופה. מגוון הסיורים והכניסות בעיר מרוכז גם בהיצע הפעילויות בקובנה, ושווה להשוות לפני שסוגרים.

מה חשוב לדעת לפני שמגיעים

• הגלריה סגורה בימי שני, ובאחד מימי השבוע היא נפתחת מאוחר יותר ונשארת פתוחה לתוך הערב
• כניסת מבקרים אחרונה היא בדרך כלל כחצי שעה לפני שעת הסגירה
• חלק ניכר מהשטח מוקדש לתערוכות מתחלפות - שווה לבדוק מה מוצג לפני שמגיעים
• חדר הפלוקסוס הוא תצוגת קבע קטנה יחסית שדורשת התבוננות קרובה, לא מעבר מהיר
• ציוריו של צ'ורליוניס עצמו אינם מוצגים כאן אלא בבניין המרכזי של המוזיאון
• המיקום בנאויאמייסטיס מאפשר להגיע ברגל כמעט מכל מלון מרכזי בקובנה

טעויות שכדאי להימנע מהן

• להתבלבל בין גלריית התמונות לבין הבניין המרכזי של מוזיאון צ'ורליוניס ולהגיע לכתובת הלא נכונה
• לתכנן את הביקור ליום שני, היום שבו הגלריה סגורה
• להגיע פחות מחצי שעה לפני הסגירה ולגלות שהכניסה כבר נסגרה
• לצפות לאוסף קבע ענק בסגנון מוזיאוני האמנות הגדולים של מערב אירופה במקום להתכונן לתערוכות מתחלפות
• לדלג על חדר הפלוקסוס בגלל שהוא נראה קטן - זה החלק הייחודי ביותר בגלריה
• לא לבדוק מראש אם אחד מסניפי המוזיאון סגור זמנית בגלל עבודות שיפוץ

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין גלריית התמונות של קובנה למוזיאון צ'ורליוניס?

שניהם חלק מאותו מוזיאון לאומי, אבל אלה שני בניינים שונים. הבניין המרכזי ברחוב פוטווינסקיו מציג את האוסף הגדול בעולם של יצירות צ'ורליוניס ואמנות ליטאית קלאסית, ואילו גלריית התמונות ברחוב דונלייטיס מוקדשת לאמנות ליטאית ובינלאומית של המאה ה-20, לאמנות של יוצרים בגלות, לחדר הפלוקסוס ולתערוכות מתחלפות.

כמה זמן צריך להקצות לביקור?

שעה עד שעה וחצי מספיקות לרוב המבקרים ומאפשרות לעבור בנחת בין הקומות ולהתעכב בחדר הפלוקסוס. ביקור ממוקד בתערוכה המרכזית בלבד ייקח כ-45 דקות, ומי שקורא את הכיתובים לעומק יכול להישאר שעתיים ואף יותר.

האם הגלריה מתאימה לילדים?

היא מתאימה בעיקר לילדים גדולים ולבני נוער שמתעניינים באמנות. לילדים צעירים תהיה חוויה קלה יותר בגלריית ז'ילינסקאס עם האוסף המצרי או במוזיאון השדים הסמוך, ושילוב של שני מוסדות באותו יום עובד לרוב טוב יותר מביקור ארוך במקום אחד.

מי היה יורגיס מצ'יונאס ולמה יש לו חדר בגלריה?

מצ'יונאס נולד בקובנה ב-1931, עזב את ליטא בילדותו וגדל בארצות הברית, שם ייסד וריכז בתחילת שנות ה-60 את תנועת האמנות הבינלאומית פלוקסוס. הוא נפטר בבוסטון ב-1978. החדר בגלריה, שנפתח בסוף שנות ה-90, מציג ספרים לא-קונבנציונליים, אמנות דואר, הדפסים ואובייקטים של מצ'יונאס ושל חברי התנועה.

אפשר להגיע לגלריה ברגל ממרכז קובנה?

כן. הגלריה נמצאת בנאויאמייסטיס, כמה דקות הליכה משדרת לייסבס אלייה וכ-20 דקות הליכה מהעיר העתיקה. אין צורך בתחבורה ציבורית או ברכב, ומי שכן מגיע ברכב שכור יעדיף חניון מסודר במרכז כי החניה ברחובות בתשלום ולעיתים צפופה.

האם כדאי לשלב את הגלריה עם סיור מלווה בעיר?

למי שמתעניין באדריכלות ובאמנות זה שילוב מוצלח: סיור הליכה מותאם אישית בקובנה נותן את ההקשר של תקופת הבירה הזמנית ושל המודרניזם המקומי, והביקור בגלריה מוסיף את השכבה של מה שקרה לאמנות הליטאית אחר כך. כדאי לתאם את שעת הסיור כך שתישאר לפחות שעה פנויה בתוך שעות הפתיחה של הגלריה.