ביצורי קובנה – סיור בטבעת תשעת הפורטים של המבצר הקיסרי

ביצורי קובנה הם טבעת של תשעה פורטים ותשע סוללות ארטילריה שבנתה האימפריה הרוסית סביב העיר בין 1882 ל-1915, על שטח של כ-65 קמ"ר - המערכת השלמה ביותר מסוגה ששרדה מכל מבצרי האימפריה. מתוך התשעה, שלושה פתוחים היום לקהל ברמות שונות: הפורט התשיעי עם מוזיאון מלא ומונומנט בן 32 מטר, הפורט השביעי כמוזיאון פרטי, והפורט השישי כתצוגת כלי לחימה בשטח פתוח. השאר הם שרידי בטון, לבנים וסוללות עפר שמפוזרים בין שכונות מגורים, יערות ושדות.

המבצר לא הוכיח את עצמו צבאית - הצבא הגרמני כבש אותו באחד עשר ימי קרב באוגוסט 1915 - אבל דווקא בגלל שהמלחמה עברה מעליו במהירות, המבנים נשארו כמעט שלמים. מה שקרה בהם אחר כך הפך חלק מהאתרים האלה לזירת רצח: בקיץ 1941 הפכו הפורטים הרביעי, השביעי והתשיעי לאתרי הרג המוני של יהודי קובנה ושל יהודים שגורשו לכאן ממרכז אירופה.

הביקור הזה מתאים למי שרוצה להבין איך נראתה הנדסת מצור מהמאה ה-19 מבפנים, ובאותה נשימה לעמוד באחד מאתרי הזיכרון המשמעותיים ביותר של יהדות ליטא. הוא דורש נעליים סגורות, שכבה חמה גם באמצע הקיץ, וכמה שעות פנויות.

למה האימפריה הרוסית בנתה מבצר שלם סביב קובנה

ב-7 ביולי 1879 אישר הצאר אלכסנדר השני את ההצעה הצבאית להקים בקובנה מבצר שיהיה אחת החוליות המרכזיות במערך ההגנה של הגבול המערבי של האימפריה הרוסית. האיום שהוגדר היה גרמניה ואוסטרו-הונגריה, והבחירה בקובנה לא הייתה מקרית.

הגיאוגרפיה שקבעה את ההחלטה

קובנה יושבת בדיוק במפגש של שני נהרות גדולים, הנמונאס והנריס, ובנקודה שבה נפגשים גם צירי היבשה וגם צירי המים שמובילים מזרחה. מי ששולט בעיר שולט על הכניסה לעומק האימפריה מכיוון פרוסיה המזרחית. עוד לפני שהונחה אבן ראשונה, קובנה כבר הייתה צומת מסילות משמעותי, וזה מה שהפך אותה למועמדת טבעית למבצר מדרג ראשון - מעמד שהוענק לה רשמית ב-1887, תחת המפקד אוטו קלם.

עיר שלמה בתוך מבצר

התוכנית המקורית דיברה על כ-750 מבנים: סוללות, מחסנים, בתי חולים, כנסיות, צריפים ומבני מנהלה. כ-250 מהם שרדו עד היום, וזה מה שהופך את מבצר קובנה לאתר יוצא דופן: לא חורבה בודדת אלא מערכת. בשיאה כללה המערכת מסילת רכבת פנימית באורך כ-30 קילומטרים, תחנת כוח, מערכת אספקת מים, טחנה, מאפייה, מבשלת בירה, מחסני מזון וקווי טלגרף. כארבעת אלפים פועלים הועסקו בשלב הראשון, וההוצאה הצטברה לסכום שעבר תשעה מיליון רובל כבר בשנת 1890.

למי שמסתובב היום בשכונות של קובנה זה לא תמיד ברור, אבל חלק ניכר מהעיר בנוי על גבי התשתית הזאת - כבישים שהיו דרכי מבצר, גבעות שהן סוללות עפר, ומחסני אבן שהפכו למוסכים ומחסנים אזרחיים.

האנטומיה של פורט - מה בעצם רואים בשטח

כשמגיעים לפורט בפעם הראשונה, ההפתעה היא שרוב המבנה לא נראה. פורט קלאסי של מבצר קובנה הוא בעיקר תלולית עפר ענקית, ומתחתיה ובתוכה מסתתרים החללים האמיתיים.

שבעת הפורטים הראשונים - לבנים, עפר ותעלות

הפורטים הראשון עד השביעי נבנו בין 1882 ל-1889 לפי התכן הרוסי הסטנדרטי של התקופה: לבנים אדומות, סוללות עפר מחוזקות, תעלה יבשה סביב, וגלריות ירי שמאפשרות לשלוט על התעלה מהאגפים. הפורט השביעי נחשב לאחת הדוגמאות השמורות ביותר בעולם לפורט דו-סוללתי מהסוג הזה, כלומר מבנה עם שתי מערכות מגן מדורגות זו מאחורי זו.

הקפיצה לבטון מזוין

עשור אחרי הפורטים הראשונים כבר היה ברור שלבנים לא עומדות בפני ארטילריה מודרנית. הפורט השמיני, המוכר בשם לינקובה (Linkuva), הוחל ב-1890 והיה הראשון שנבנה בבטון מזוין - עם חשמל, מערכת ביוב, וקזמטים שנועדו להכיל חיל מצב של כאלף איש. בתחילת המאה ה-20 עברו גם הפורטים הראשון עד החמישי חיזוק בבטון.

הפורט התשיעי - השיא הטכנולוגי של המערכת

בנייתו החלה ב-1903 והוא היה הראשון מסוגו באימפריה כולה: תוכנית טרפזית, צריחי תצפית משוריינים, וקזמטים לתותחים שרופדו בשעם כדי להחליש את הדף הירי על אנשי הצוות. העלות שלו לבדו הגיעה לכ-850 אלף רובל. הוא גם היחיד מבין התשעה שעמד בסטנדרטים הטכנולוגיים החדשים כשפרצה המלחמה.

המבחן הגיע באוגוסט 1915. למרות ההשקעה העצומה, הצבא הגרמני שבר את המבצר תוך אחד עשר ימי לחימה, בין ה-8 ל-18 בחודש. חלק גדול מהתחמושת והציוד הועברו משם, והמערכת שנבנתה במשך שלושה עשורים הפכה תוך שבועיים לנחלת ההיסטוריה.

הפורט התשיעי - מבצר, בית כלא ואתר רצח

אם מקצים זמן לאתר אחד בלבד מכל ביצורי קובנה, זה יהיה מוזיאון הפורט התשיעי בז'מייצ'יו 73, כשבעה קילומטרים צפונית-מערבית ממרכז העיר. זה גם הפורט השמור ביותר מבחינה ארכיטקטונית וגם האתר הכבד ביותר מבחינה היסטורית.

מהמבצר לבית הכלא

אחרי עצמאות ליטא, ב-1924, הוסב הפורט התשיעי לאגף של בית הכלא לעבודות פרך של קובנה. האסירים עבדו בשדות שסביב, והקזמטים שנועדו לתותחים הפכו לתאים. גם הפורט השישי שימש כלא, והשביעי אכלס את הארכיון המרכזי - עדות לכך שהמדינה הצעירה פשוט לא ידעה מה לעשות עם עשרות אלפי מטרים מרובעים של בטון צבאי מיושן.

1941 עד 1944

עם הכיבוש הנאצי בקיץ 1941 הפך הפורט התשיעי לאתר ההרג המרכזי של האזור. ב-28 באוקטובר 1941 בוצעה בו האקציה המכונה "האקציה הגדולה": יותר מתשעת אלפים גברים, נשים וילדים שנבחרו בסלקציה בגטו קובנה נרצחו ביום אחד. בהמשך נרצחו שם גם למעלה מחמשת אלפים יהודים שגורשו לקובנה ממרכז אירופה - מגרמניה, אוסטריה וצ'כוסלובקיה. מוזיאון השואה האמריקאי מתעד כ-18,500 קורבנות יהודים באתר, ומקורות אחרים מעריכים מספרים גבוהים יותר עבור כלל הנרצחים במקום.

בדצמבר 1943, בזמן שהגרמנים הכריחו קבוצת אסירים לחפור ולשרוף את גופות הנרצחים במסגרת מבצע טשטוש הראיות, הצליחו כשישים מהם להימלט. שלושה עשר מהם תיעדו מאוחר יותר את מה שראו, ובזכותם קיימת עדות ישירה מהאתר. על קירות התאים נשמרו כתובות שחרטו אסירים לפני מותם.

המונומנט והמוזיאון של היום

המונומנט שניצב מעל שדה קברי האחים נחנך ב-1984, בגובה 32 מטר, מעשה ידיו של הפסל אלפונסס אמברזיונאס יחד עם האדריכלים ויטאוטס ויאליוס וגדימינס בראביקס. הוא עשוי בטון גולמי בשפה ברוטליסטית, ומחולק לשלוש קבוצות פיסוליות שמסמלות כאב, תקווה ושחרור. מתחם ההנצחה כולו - הפורט הישן, בניין המוזיאון החדש, המונומנט, שדה הקברים והפארק - נפתח לקהל ב-15 ביוני 1984. אוסף המוזיאון מונה מעל 65 אלף פריטים, והאתר מקבל כמאה אלף מבקרים בשנה.

הביקור מתחלק לשניים: התצוגה במבנה החדש, שמכסה גם את הכיבוש הסובייטי והגירושים לסיביר, והפורט עצמו על הגלריות התת-קרקעיות, התאים והחצרות. סיור מודרך בן כשעה ורבע נקודתי לפורט התשיעי אפשר להזמין מראש דרך הסיור המודרך במוזיאון הפורט התשיעי, ששם דגש על שלוש התקופות - הצבאית, תקופת הכלא והשואה. כרטיס הכניסה עצמו נרכש בקופת המוזיאון בנפרד.

שתי הערות התנהגות שראוי להקפיד עליהן: זהו שדה קבורה פעיל לכל דבר, ולא מקום לצילומי רחפן, סלפי מחייך או פיקניק. וכדאי להשאיר לפחות שעתיים - מי שמגיע לשעה מדלג בפועל על מחצית מהאתר.

הפורט השביעי, השישי והרביעי - מה עוד פתוח למבקרים

מעבר לפורט התשיעי, עוד שלושה פורטים מציעים חוויה אמיתית - כל אחד באופי אחר לגמרי.

הפורט השביעי - מוזיאון פרטי בלב שכונה

הפורט השביעי יושב ברחוב ארכיבו 61 בשכונת ז'ליאקלניס, ממש בתוך אזור מגורים. מבחינה הנדסית זו הדוגמה הטובה ביותר לפורט לבנים דו-סוללתי מהמאה ה-19 ששרדה במבצר, ובקזמטים של הצריפים הוקמו תצוגות על תולדות המבצר ועל התפתחות הארטילריה. הוא נפתח לקהל לראשונה בהיסטוריה שלו רק בעשור השני של המאה ה-21, פועל כמוסד פרטי, ומקיים גם תוכניות חינוך בלתי פורמלי לילדים.

ההיסטוריה שלו קשה: בימים הראשונים של יולי 1941 נרצחו בו קרוב לשלושת אלפים יהודים, והוא נחשב למחנה הריכוז הראשון שהוקם בשטחים שנכבשו מברית המועצות. חשוב לתאם ביקור מראש - שעות הפתיחה של אתר פרטי משתנות, ובלי תיאום אפשר למצוא שער סגור.

הפורט השישי - כלי לחימה תחת כיפת השמיים

בפורט השישי פועל סניף של מוזיאון המלחמה על שם ויטאוטס הגדול. תצוגת כלי הלחימה של המוזיאון, שפעלה קודם לכן בווילנה, הועברה לקובנה בעקבות הסכם שנחתם בין משרד ההגנה לעירייה ב-2017, והציוד הראשון הגיע לאתר ב-2018. זו תצוגה חיצונית ברובה - טנקים, תותחים וכלי רכב משוריינים על רקע סוללות העפר - וזה הפורט הכי ידידותי למשפחות עם ילדים, כי הוא פתוח, מואר ולא עוסק ברצח.

הפורט הרביעי, השמיני והשאר

הפורט הרביעי מוכר בעיקר בזכות מקלט הבטון האסימטרי שלו, שנחשב לאחד הביצורים המשוכללים של תקופתו. גם הוא היה אתר רצח: ב-18 באוגוסט 1941 נרצחו בו למעלה מ-1,800 יהודים במה שכונה "אקציית האינטלקטואלים". הפורט השמיני הוא שרידי הפורט הראשון שנבנה בבטון מזוין, ופתוח לסיור עצמאי בשטח.

עטלפים סוגרים את המרתפים בחורף

נקודה שרבים מפספסים: הפורטים הראשון, השני, השלישי, הרביעי והשמיני נכללים ברשת Natura 2000 של אזורים מוגנים באירופה, בגלל מושבות עטלפים שנכנסות לתרדמה בכספות מאוקטובר ועד אפריל. כתוצאה מכך הכניסה לכל החללים המקומרים סגורה מתחילת אוקטובר ועד תחילת מאי. מי שרוצה להיכנס למנהרות - חייב לתכנן ביקור באביב או בקיץ.

מסלולים לפי כמות הזמן שיש לכם

אין דרך אחת נכונה לסייר בביצורים, אבל יש שלוש חלוקות זמן שעובדות בפועל.

חצי יום - הפורט התשיעי בלבד

סעו בבוקר, הקדישו שעתיים עד שעתיים וחצי לאתר עצמו, וחזרו לעיר לארוחת צהריים. זו האפשרות הנכונה למי שיש לו יומיים בסך הכל בעיר. סיור מודרך קצר וממוקד באתר חוסך זמן בזבוז בין שני המבנים ומחבר את הסיפור לרצף אחד.

יום מלא - שני פורטים ועיר עתיקה

שילוב שעובד מצוין: פורט תשיעי בבוקר, ארוחה מהירה, ואחר צהריים בפורט השישי או השביעי. אפשרות נוחה יותר למי שלא רוצה להתעסק בתחבורה היא הסיור הפרטי בעיר העתיקה של קובנה עם מוזיאון הפורט התשיעי, שנמשך כשעתיים וחצי, מכסה שלושה עד ארבעה קילומטרים ברגל, ונפתח מול טירת קובנה. לקבוצות של עד ארבעה משתתפים מצורף גם הפורט התשיעי. שימו לב שהטירה עצמה, מהמאה ה-14, היא ביצור מדור אחר לגמרי - היא קדמה למבצר הקיסרי בכחמש מאות שנה.

יומיים - הטבעת המלאה

מי שבאמת רוצה להבין את המערכת יקדיש יום לפורטים הצפוניים והמערביים ויום לדרומיים, עם רכב. בין הפורטים יש עשרות מבנים נלווים - מחסני אבקת שריפה, מבני סוללה, גשרים - שרובם לא מסומנים ולא שמורים, אבל מי שאוהב ארכיטקטורה צבאית ימצא בהם את הערך האמיתי. אם נשאר זמן ורוצים משהו קליל יותר בערב, יש בעיר גם סיור רוחות רפאים בעיר העתיקה באווירה אחרת לגמרי. מגוון האפשרויות המלא נמצא ברשימת הסיורים בקובנה.

למי זה פחות מתאים

לילדים מתחת לגיל עשר התצוגה בפורט התשיעי כבדה מדי בלי הכנה מוקדמת. גם מבחינת נגישות, השטח לא ידידותי: משטחי אבן לא אחידים, מדרגות תלולות, ומעברים צרים בקזמטים. מי שמתקשה בהליכה יוכל ליהנות מהמונומנט, מהפארק ומהמוזיאון החדש - אבל לא מהפורט התת-קרקעי.

איך מגיעים, שעות פתיחה וכמה זה עולה

ההגעה פשוטה יותר ממה שנדמה, אבל יש מלכודת אחת שכדאי להכיר מראש.

בתחבורה ציבורית

קווי אוטובוס יוצאים ממרכז העיר ומהתחנה המרכזית לכיוון הכביש המהיר לקלייפדה, והנסיעה נמשכת כעשרים דקות. בהתאם למפעיל ולקו, האוטובוסים עוצרים בשלוש תחנות שונות: אחת בתוך שטח המוזיאון עצמו, אחת על הכביש המהיר, ואחת ברחוב ואנדז'יוגאלוס. המלכודת היא התחנה השלישית - מי שיורד בה נמצא בצד הלא נכון של הכביש המהיר וצריך לחזור רגלית ולעבור דרך המעבר התת-קרקעי. אל תנסו לחצות את הכביש עצמו.

ברכב שכור

הפורט התשיעי צמוד לכביש A1 בין קובנה לקלייפדה, כשבעה קילומטרים מהמרכז, ויש חניה בשטח האתר. רכב שכור הוא הפתרון הנכון למי שרוצה לחבר כמה פורטים ביום אחד, במיוחד את השישי והשמיני שנמצאים בקצוות מנוגדים של העיר. השוואת מחירים מהירה אפשר לעשות בDiscoverCars, ומחירי השכרת רכב בליטא נמוכים משמעותית מהמקובל במערב אירופה.

שעות פתיחה ומחירים

מוזיאון הפורט התשיעי פועל בשני לוחות זמנים: בעונה החמה, מתחילת אפריל ועד סוף ספטמבר, הפתיחה מוקדמת יותר בימי חול והסגירה מאוחרת יותר בסופי שבוע; בעונה הקרה השעות מתקצרות. ימי שני הם בדרך כלל יום סגירה, וכך גם ערבי חג לאומיים. סיורים מודרכים מטעם המוזיאון מתקיימים בעיקר בסופי שבוע ובתשלום נוסף מעבר לכרטיס.

מבחינת עלות, כרטיס הכניסה למבוגר נמוך בהרבה ממחיר מוזיאון היסטורי מקביל בגרמניה או בצרפת, ויש הנחות לילדים, סטודנטים וגמלאים. עדיין מדובר במחיר מייצג לבדיקה מול המוזיאון או מול הספק לפני ההגעה, כי מדיניות המחירים והשעות מתעדכנת מדי עונה.

עונות, ציוד וההקשר הישראלי של הביקור

ליטא היא יעד עונתי מובהק, וביצורים הם בדיוק סוג האתר שבו מזג האוויר משנה את החוויה מקצה לקצה.

מתי הכי כדאי לבוא

בין סוף האביב לתחילת הסתיו האור ארוך, השבילים יבשים, וכל המרתפים והמנהרות פתוחים. בחודשי החורף החללים המקומרים סגורים בגלל העטלפים, השטח בוצי, והחשיכה יורדת מוקדם - אבל המונומנט בשלג הוא מראה חזק מאוד למי שמגיע בכל מקרה. אביב מוקדם הוא פשרה טובה: קריר, ריק ממבקרים, והמנהרות כבר נפתחות.

מה ללבוש ומה לקחת

הטמפרטורה בקזמטים נשארת נמוכה כל השנה, גם כשבחוץ חם - שכבה חמה היא לא המלצה אלא צורך. מעבר לזה: נעליים סגורות עם אחיזה טובה, פנס או פנס טלפון טעון, מים, ומעיל דק נגד גשם. השטח פתוח ורוחות מהנהר מגיעות בלי מחסום.

ההקשר הישראלי

ליטא נחשבת מהיעדים הבטוחים באירופה, והמחירים בה נמוכים משמעותית מהמערב - ארוחה, לינה ותחבורה ציבורית עולים כאן כשליש עד מחצית ממה שמשלמים בעיר מערב-אירופית מקבילה. הטיסות מישראל מגיעות בדרך כלל לווילנה או לשדה התעופה של קובנה, והנסיעה בין שתי הערים אורכת כשעה וחצי. השוואת מסלולים ומחירי טיסה נוחה לעשות דרך מנוע חיפוש הטיסות.

לחבר את הפורט לסיפור השלם

הפורט התשיעי הוא רק חלק אחד מהמסכת היהודית של העיר. הגטו של קובנה שכן בשכונת ויליאמפולה, המוכרת בפי יהודים בשם סלובודקה, ומשם יצאו הקורבנות אל הפורטים. במרחק כמה קילומטרים משם עומד בית סוגיהרה, הקונסוליה היפנית לשעבר, שבה הנפיק סגן הקונסול צ'יונה סוגיהרה ב-1940 אשרות מעבר שהצילו אלפי יהודים - לצד יאן זוורטנדייק ההולנדי, שהנפיק את אישורי היעד שאפשרו את המהלך. הצמדת שני האתרים באותו יום, זה שמתעד את ההשמדה וזה שמתעד את ההצלה, נותנת תמונה שלמה בהרבה מכל אחד מהם לחוד. אפשר להשלים את היום עם סיור הליכה בעיר העתיקה, ולראות עוד מן האתרים בקובנה שמשלימים את הרצף ההיסטורי הזה.

מה חשוב לדעת לפני שמגיעים

• הפורט התשיעי הוא היחיד עם מוזיאון מלא, מונומנט ושדה קברי אחים - זו נקודת הפתיחה הנכונה לכל ביקור בביצורים.
• הכספות והמרתפים של הפורטים הראשון, השני, השלישי, הרביעי והשמיני סגורים בין תחילת אוקטובר לתחילת מאי בגלל מושבות עטלפים מוגנות.
• הפורט השביעי הוא מוסד פרטי עם שעות משתנות - כדאי לתאם ביקור מראש ולא להסתמך על הגעה ספונטנית.
• ימי שני הם בדרך כלל יום סגירה במוזיאון הפורט התשיעי, ובעונה הקרה השעות מתקצרות.
• הטמפרטורה בקזמטים נשארת נמוכה גם באמצע הקיץ - שכבה חמה ונעליים סגורות הן חובה.
• מחירי הכניסה נמוכים משמעותית ממקבילותיהם במערב אירופה, אך תמיד כמחיר מייצג לבדיקה מול המוזיאון.

טעויות שכדאי להימנע מהן

• להקצות שעה אחת לפורט התשיעי - שעתיים הן המינימום הסביר בין המוזיאון החדש, הפורט והמונומנט.
• לרדת בתחנת האוטובוס שברחוב ואנדז'יוגאלוס ולנסות לחצות את הכביש המהיר במקום ללכת למעבר התת-קרקעי.
• להניח שכל תשעת הפורטים פתוחים למבקרים - רק שלושה מהם מתפקדים כאתרי ביקור מסודרים.
• לתכנן כניסה למנהרות בחודשי החורף, כשהחללים המקומרים סגורים בגלל העטלפים.
• להביא ילדים צעירים לתצוגת השואה בלי הכנה מוקדמת ובלי אפשרות לצאת באמצע.
• להתייחס לשדה קברי האחים כאל אתר תיירות רגיל - זהו אתר קבורה, לא רקע לצילומים.

שאלות נפוצות

כמה מהפורטים של מבצר קובנה באמת פתוחים למבקרים?

מתוך תשעת הפורטים, שלושה מתפקדים כאתרי ביקור מסודרים: הפורט התשיעי עם מוזיאון מלא ומונומנט, הפורט השביעי כמוזיאון פרטי, והפורט השישי כתצוגת כלי לחימה בשטח פתוח. השאר הם שרידים בשטח - חלקם בתוך אזורי מגורים, חלקם ביערות - שאפשר לראות מבחוץ ולהסתובב סביבם, אך בלי תצוגה, שילוט מסודר או כניסה מאורגנת לחללים הפנימיים.

כמה זמן צריך להקצות לביקור בפורט התשיעי?

שעתיים הן המינימום הסביר, ומי שרוצה לקרוא את התצוגות לעומק יזדקק לשעתיים וחצי עד שלוש. הזמן מתחלק בין בניין המוזיאון החדש, שמכסה גם את הכיבוש הסובייטי והגירושים לסיביר, לבין הפורט עצמו עם התאים, הגלריות התת-קרקעיות והחצרות, ובין שניהם ההליכה אל המונומנט ואל שדה קברי האחים. לזה מוסיפים כארבעים דקות הלוך ושוב מהמרכז.

אפשר להגיע לביצורי קובנה בתחבורה ציבורית?

כן, ובקלות יחסית. קווי אוטובוס יוצאים ממרכז העיר ומהתחנה המרכזית לכיוון הכביש המהיר לקלייפדה, והנסיעה לפורט התשיעי אורכת כעשרים דקות. חשוב לוודא באיזו תחנה יורדים: יש תחנה בתוך שטח המוזיאון, תחנה על הכביש המהיר, ותחנה שלישית ברחוב צדדי שממנה צריך לחזור רגלית ולעבור במעבר תת-קרקעי. הפורטים השישי והשביעי נמצאים בתוך העיר וההגעה אליהם קלה עוד יותר.

האם הביקור מתאים לילדים?

תלוי באיזה פורט. הפורט השישי, עם תצוגת כלי הלחימה בשטח פתוח, מתאים היטב לילדים מגיל צעיר - שם, אור, וטנקים. לעומת זאת התצוגה בפורט התשיעי עוסקת ברצח המוני בפירוט, ולילדים מתחת לגיל עשר היא כבדה מדי בלי הכנה מוקדמת ובלי אפשרות לצאת באמצע. נוער בגיל חטיבה ומעלה מפיק ממנה הרבה, במיוחד בליווי הסבר.

למה חלק מהמנהרות סגורות בחורף?

הפורטים הראשון, השני, השלישי, הרביעי והשמיני נכללים ברשת Natura 2000 של אזורים מוגנים באירופה בגלל מושבות עטלפים שנכנסות לתרדמת חורף בכספות ובמרתפים. כדי לא להפריע לתרדמה, הכניסה לכל החללים המקומרים בפורטים האלה סגורה מתחילת אוקטובר ועד תחילת מאי. מי שרוצה לראות את המנהרות מבפנים חייב לתכנן ביקור באביב או בקיץ.

מה ההבדל בין מבצר קובנה לטירת קובנה?

מדובר בשתי מערכות שונות לגמרי, בהפרש של כחמש מאות שנה. טירת קובנה היא מבצר אבן מהמאה ה-14, שנבנה בשפך הנריס אל הנמונאס להגנה מפני מסדר הצלבנים, והיא עומדת בקצה העיר העתיקה. מבצר קובנה הוא מערך ביצורים מודרני מסוף המאה ה-19 שבנתה האימפריה הרוסית, פרוס בטבעת של תשעה פורטים סביב כל העיר. שניהם שווים ביקור, אבל הם מספרים סיפורים נפרדים.