כרטיס למוזיאון השדים בקובנה נמכר בקופת המוזיאון או מראש באינטרנט, במחיר בוגר נמוך יחסית לסטנדרט המערב-אירופי, עם תעריף מוזל לתלמידים, סטודנטים וגמלאים - וזמן הביקור המומלץ הוא שעה עד שעה וחצי. זה מספיק כדי לעבור בנחת על שלוש קומות התצוגה, לחזור לכמה פריטים שתופסים את העין, ולהספיק גם את בית המגורים ההיסטורי הצמוד.
כרטיס למוזיאון השדים בקובנה
לסגור את הכניסה מראש, להגיע ישר פנימה ולחסוך את התור בקופה
בדיקת זמינות ומחיר ←מה שהופך את המקום לחריג הוא לא הגימיק אלא ההיקף: יותר מ-3,000 דמויות שדים שנאספו מכ-70 מדינות, מגילופי עץ ז'מודיים כפריים ועד מסכות יפניות, בובות מקסיקניות ופסלוני חרס קובניים. זה המוזיאון היחיד בעולם שהוקדש כולו לנושא אחד כזה, והוא פועל כסניף של מוזיאון האמנות הלאומי על שם מיקאלויוס צ'ורליוניס - כלומר מוסד ממלכתי לכל דבר, לא אטרקציית קוריוז פרטית.
למטיילים ישראלים זו אחת ההצעות המשתלמות בעיר: מחיר כניסה נמוך, מיקום שדורש הליכה קצרה מהטיילת המרכזית, ותוכן שעובד גם על ילדים בני שמונה וגם על מבוגרים שמתעניינים באמנות עממית ובהיסטוריה סובייטית. ביום גשום בבלטיקום זו כמעט תשובה מושלמת.
מה בעצם קונים עם כרטיס למוזיאון השדים
מוזיאון השדים (Velnių muziejus) הוא סניף של מוזיאון האמנות הלאומי על שם צ'ורליוניס, והוא יושב ברחוב פוטבינסקיו (V. Putvinskio) 64 בקובנה. הכרטיס פותח שני חללים שונים לחלוטין שנמצאים באותו מתחם: בית המגורים ההיסטורי של האמן שאסף את הקולקציה, ולצידו אגף תצוגה מודרני בן שלוש קומות שנבנה במיוחד כדי להכיל את האוסף שגדל מעבר לכל פרופורציה.
מתנה אחת שהפכה לאוסף לאומי
הצייר והפעיל הציבורי אנטנאס ז'מוידזינביצ'יוס (Antanas Žmuidzinavičius), שחי בין 1876 ל-1966, קיבל ב-1906 פסלון שד מגולף בעץ במתנה. באותה שנה הגיע אליו גם פריט שני, פסל עץ מהמאה ה-18 שבו המלאך מיכאל רומס שד, מידיו של הכומר והסופר יוזאס טומאס-ואיז'גנטאס. משם זה כבר לא נעצר. עד מותו של האמן הצטברו כ-260 פריטים, והם נמסרו למדינה. המוזיאון נפתח לקהל בפברואר 1966, בבית שבו התגורר.
למה נבנה אגף נפרד
מבקרים התחילו להביא שדים משלהם, מכל מקום שאליו נסעו, והאוסף תפח עד שהבית לא הכיל אותו. ב-1982 נחנך המבנה בן שלוש הקומות שמשמש עד היום כאולם התצוגה המרכזי. התוצאה היא מסלול ביקור עם שני קצבים: קומות התצוגה הצפופות, ואחר כך בית מגורים שקט ששימר את אווירת שנות העשרים והשלושים של קובנה - התקופה שבה העיר שימשה בירה זמנית של ליטא, והרחוב הזה היה מכתובות התרבות המרכזיות שלה.
מי שרוצה לקבע מראש תאריך ושעה יכול לרכוש כרטיס כניסה למוזיאון השדים באינטרנט לפני הנסיעה, וכך להגיע ישר פנימה. את מיקום המוזיאון אפשר לשמור מראש בטלפון דרך מוזיאון השדים.
סיור רוחות בעיר העתיקה של קובנה
שעתיים בסמטאות עם סיפורי הקטקומבות, הכישוף והמבריחים של העיר
בדיקת זמינות ומחיר ←מחירים: כמה עולה כרטיס למוזיאון השדים ומה כלול בו
מבנה התמחור פשוט וידידותי לכיס. מדובר בכרטיס בוגר במחיר חד-ספרתי באירו, כלומר פחות ממה שעולה קפה וקינוח בעיר מערב-אירופית ממוצעת. לצידו קיים תעריף מוזל, בדרך כלל כמחצית ממחיר הבוגר, שמיועד לתלמידים, לסטודנטים ולגמלאים בהצגת תעודה. אלה מחירים מייצגים לבדיקה מול הספק לפני הנסיעה, כי מוסדות מוזיאליים בליטא מעדכנים תעריפים מדי פעם.
הנחות והטבות שכדאי לברר
- כרטיס משפחתי - קיים ברוב סניפי רשת צ'ורליוניס ומשתלם כבר משני מבוגרים ושני ילדים.
- ילדים צעירים - במוזיאונים ממלכתיים בליטא נהוגה כניסה חופשית מתחת לגיל מסוים, לבדיקה בקופה.
- יום פתוח - נהוג שיום ראשון אחד בחודש מוצע ללא תשלום. שווה לברר את התאריך המדויק מול המוזיאון, כי זה גם היום העמוס ביותר.
- כרטיס משולב - הרשת מציעה לעיתים כרטיס שמכסה כמה סניפים באותו רחוב, כולל מוזיאון האמנות הלאומי שממול. אם ממילא מתכננים שניים, זה כמעט תמיד זול יותר.
- סיור מודרך - ניתן להזמין הדרכה בתשלום נוסף, בדרך כלל בתיאום מראש ובקבוצה. בלעדיה, השילוט הדו-לשוני מספיק כדי להבין את עיקרי הדברים.
לקנות בקופה או מראש באינטרנט
המוזיאון קטן ואינו סובל מתורים ארוכים, ולכן רכישה בקופה היא אפשרות סבירה לגמרי. הזמנה מראש עוזרת בעיקר בשלושה מצבים: כשמגיעים בסוף שבוע ארוך, כשמשלבים ביקור בלוח זמנים צפוף עם רכבת או טיסה, וכשרוצים לשלם בכרטיס אשראי ולא להתעסק במזומן. מי שמעדיף לסגור הכל לפני הטיסה יכול להשוות אפשרויות בהיצע האטרקציות והסיורים בקובנה ולבנות משם את היום.
שעות פתיחה: מתי המוזיאון פתוח ומתי לא כדאי להגיע
התבנית השבועית יציבה לאורך השנה ואינה תלויה בעונה: פתיחה בשעות הבוקר המאוחרות ברוב ימות השבוע, יום אחד בשבוע עם שעות ערב מוארכות, וסופי שבוע שנפתחים מוקדם יותר. הכניסה האחרונה היא כחצי שעה לפני הסגירה, וזה כלל שנאכף בפועל - מי שמגיע עשרים דקות לפני נעילה עלול לא להיכנס בכלל.
מה חשוב לוודא לפני שיוצאים
- יום הסגירה השבועי - למוזיאונים ברשת צ'ורליוניס יש יום מנוחה קבוע. זו הטעות הנפוצה ביותר של מטיילים בקובנה, ושווה לוודא באתר הרשמי יום לפני.
- חגים לאומיים - בחגי ליטא ובערבי חג התצוגה נסגרת מוקדם או לא נפתחת כלל.
- סגירות תחזוקה - מוסדות בליטא נוהגים לסגור לתקופה קצרה בקיץ לצורכי שיפוץ והחלפת תצוגה. הודעה על כך מתפרסמת באתר המוזיאון מראש.
- הקומות העליונות - לעיתים קומה אחת סגורה לרגל החלפת תערוכה זמנית, וזה משפיע על משך הביקור.
השעה הטובה ביותר להיכנס
הבוקר המאוחר, מיד עם הפתיחה, הוא החלון הנוח ביותר: התצוגה כמעט ריקה, האור בחלונות טוב לצילום, וקבוצות בית ספר ליטאיות עדיין לא הגיעו. אחר הצהריים המוקדם באמצע השבוע גם הוא שקט. הזמן הפחות מוצלח הוא סוף שבוע אחר הצהריים, ובמיוחד יום כניסה חופשית, כשהמסדרונות הצרים בין הוויטרינות מתמלאים. אם היום מתוכנן בכל מקרה סביב שעות פתיחה של כמה אתרים, נוח לפתוח את הבוקר במוזיאון ולהמשיך אחר כך לסיור בעיר העתיקה של קובנה אחר הצהריים.
קובנה, רומשישקס ומנזר פאז'איסליס
מהעיר העתיקה אל כפר המורשת הליטאי ואל הבארוק של פאז'איסליס
בדיקת זמינות ומחיר ←זמן ביקור מומלץ: כמה זמן להקצות בפועל
שעה עד שעה וחצי היא ההערכה הריאלית לרוב המבקרים. זה כולל מעבר רגוע על שלוש קומות התצוגה, עצירה מול חמישה-שישה פריטים שבאמת מושכים תשומת לב, וסיבוב בבית המגורים. מי שקורא כל שילוט וסוקר כל ויטרינה יכול למתוח את זה לשעתיים. מי שרק רוצה את התמצית יסיים בארבעים דקות.
לפי סוג המבקר
משפחות עם ילדים
ארבעים דקות עד שעה. הפורמט עובד היטב על ילדים - מאות דמויות קטנות, מצחיקות לפעמים ומאיימות לפעמים, מסודרות בוויטרינות בגובה העין. כדאי להפוך את זה למשחק חיפוש: מי מוצא ראשון שד מנגן, שד מעשן מקטרת, או את השד הזעיר שנצפה דרך זכוכית מגדלת. הקומה שעוסקת בהיסטוריה של המאה העשרים כבדה יותר, ואפשר לעבור בה מהר עם ילדים קטנים.
חובבי אמנות ואספנים
שעה וחצי עד שעתיים. שווה להתעכב על ההבדל בין אסכולות הגילוף האזוריות בליטא, על החומרים - עץ, חרס, אבן, נייר, זכוכית, ציור על משי - ועל הפריטים השימושיים שהפכו לשדים: מקטרות, מפצחי אגוזים ומאפרות.
מטיילים בלוח זמנים צפוף
ארבעים דקות מספיקות בהחלט אם המוזיאון הוא תחנה אחת מיני כמה. מכיוון שהוא יושב באותו רחוב עם עוד שני מוזיאונים גדולים, קל לתכנן חצי יום שלם ברדיוס של מאתיים מטר.
מי שמעדיף שמישהו אחר יסדר את סדר היום ואת המעברים יכול לשקול סיור פרטי בקובנה עם מוזיאון המבצר, ולשמור את מוזיאון השדים כתוספת עצמאית לפני או אחרי.
הפריטים שלא כדאי לפספס באוסף
אוסף של יותר מ-3,000 פריטים יכול להישמע כמו ים של פסלונים דומים, אבל בפועל יש בתוכו כמה עוגנים שמסבירים למה המקום הזה קיבל מעמד של מוסד לאומי ולא נשאר תצוגת סקרנות.
"השד הרמוס" - הפריט שפתח את הסיפור
פסל העץ מהמאה ה-18 שהגיע אל האמן היה במקור סצנה שלמה: המלאך מיכאל רומס שד. בדרך לקובנה נאלץ הכומר יוזאס טומאס-ואיז'גנטאס לנסר את דמות המלאך, כי הפסל היה גבוה מכדי להיכנס לרכבת. מה שנשאר הוא השד לבדו, בלי מי שהביס אותו - ובכך נעשה בטעות לסמל של כל האוסף.
"ליטא שלי" - יצירה שנוצרה תחת צנזורה
ב-1975 יצר האמן קאזיס דרשקביצ'יוס פסל שבו היטלר וסטלין מופיעים כשני שדים בעלי קרניים, רודפים זה אחר זה מעל ערמת גולגולות. היצירה מתייחסת לגורלה של ליטא בין 1939 ל-1941, בין הסכם ריבנטרופ-מולוטוב לפלישה הגרמנית - שנים שבהן המדינה סופחה לברית המועצות ואז נכבשה. יצירה כזו, שהוצגה בפומבי תחת שלטון סובייטי, הייתה עלולה לעלות ליוצר בגלות או במאסר. זהו הפריט הכבד ביותר בתצוגה, ומי שמכיר את ההיסטוריה של יהודי ליטא יבין מיד למה הוא ניצב שם בכובד ראש ולא כבדיחה.
שדים מכ-70 מדינות
מעבר לגילוף העממי הליטאי, האוסף מכיל מסכות ופסלים מיפן, מקסיקו, קובה וסקנדינביה, לצד פריטים שהגיעו כמתנות ממבקרים לאורך עשרות שנים. חלקם עשויים חומרים לא צפויים - נייר, זכוכית, ציור על בד ומשי. יש גם שד זעיר במיוחד שנצפה רק דרך זכוכית מגדלת, ופריטים שנועדו לשימוש יומיומי לפני שהיו למוצגים. ההשוואה בין הגרסאות התרבותיות השונות של אותה דמות היא בעצם הלב של הביקור.
למה דווקא בליטא: השד בפולקלור המקומי
הקשר בין ליטא לשדים אינו מקרי ואינו בדיחה תיירותית. במסורת הבלטית העתיקה, ה"ולניאס" אינו השטן הנוצרי אלא דמות אמביוולנטית הרבה יותר - יצור ערמומי ששוכן בביצות וביערות, מנהל משא ומתן עם בני אדם, מפסיד לרוב, ולעיתים אף מסייע. בסיפורי העם הוא מופיע כמנגן, כרועה בקר, כבעל ממון וכמי שאפשר להערים עליו. זו דמות של תעלולן, לא של אויב מוחלט.
מהנצרות לאמנות העממית
עם התנצרותה המאוחרת של ליטא, שהייתה מהאחרונות באירופה, נדחקה הדמות הזו לשוליים והתמזגה עם השטן הנוצרי, אבל היא לא נעלמה. גלפי העץ הכפריים המשיכו לייצר אותה בכל צורה אפשרית, וכך התגבשה מסורת שלמה של פיסול עממי שהיא בעצם המשך ישיר של מיתולוגיה קדם-נוצרית. אותה מסורת גילוף אחראית גם לצלבים ולעמודי הקודש שמאפיינים את הנוף הכפרי הליטאי ואת גבעת הצלבים בצפון המדינה.
איפה עוד רואים את זה
מי שמתחבר לנושא ימצא את ההמשך הטבעי במוזיאון הפתוח של החיים הכפריים ברומשישקס, כרבע שעה נסיעה מזרחה מקובנה, שם רואים את הבתים והחצרות שמהם יצאו הפסלים האלה. הדרך הנוחה לשלב את שניהם בלי רכב היא סיור יום מלא לקובנה, רומשישקס ומנזר פאז'איסליס. אפשר גם לראות את מוזיאון רומשישקס על המפה כדי להעריך מרחקים.
איך מגיעים ומה כדאי לשלב באותו רחוב
המוזיאון יושב במעלה רחוב פוטבינסקיו, שני רחובות צפונית לשדרת לייסוואס, הטיילת המרכזית של קובנה. מהעיר העתיקה מדובר בהליכה של כעשרים דקות, ומהקצה המזרחי של הטיילת בעשר דקות בלבד, כולל טיפוס קל. אין צורך בתחבורה ציבורית, והמדרכות רחבות ונוחות.
ברגל, ברכב או בתחבורה
- ברגל - הנתיב הנעים ביותר עובר לאורך שדרת לייסוואס ואז פונה צפונה בעלייה מתונה.
- ברכב - יש חניה בתשלום ברחובות הסמוכים, ובשעות העומס היא מתמלאת. אזור המגורים ממערב מציע לרוב מקום פנוי.
- ממרכז התחבורה - מתחנת האוטובוסים והרכבת מדובר בכשלושים דקות הליכה או בנסיעה קצרה.
- מווילנה - קובנה נמצאת כמאה ק"מ מערבה, ורכבות ואוטובוסים יוצאים לאורך כל היום. נסיעה של פחות משעה וחצי.
מה נמצא במרחק דקות ספורות
ממש מול המוזיאון עומד מוזיאון האמנות הלאומי על שם צ'ורליוניס, שמציג את יצירתו של המלחין והצייר החשוב ביותר של ליטא. בסמוך אליו נמצא מוזיאון המלחמה על שם ויטאוטס הגדול וכיכר הזיכרון שלפניו. במעלה הרחוב ממתינה רכבת הכבלים של ז'ליאקלניס, אחת הוותיקות באירופה שעדיין פועלות, שמעלה אל כנסיית תחיית ישו הלבנה עם המרפסת המשקיפה על כל העיר. חצי יום שלם נסגר כאן בלי לזוז יותר ממאתיים מטר.
מי שמחפש להוסיף לערב משהו בקצב אחר ימצא שסיור הרוחות בעיר העתיקה של קובנה משלים היטב את התמה של אגדות מקומיות, אחרי בוקר בין הוויטרינות.
למי הביקור הזה מתאים ולמי פחות
לא כל מוזיאון מתאים לכל מטייל, ובמקרה הזה קל מאוד לדעת מראש לאיזה צד נופלים.
יתאים במיוחד ל...
- משפחות עם ילדים בגילי בית ספר - חוויה ויזואלית שלא דורשת סבלנות לטקסטים ארוכים.
- מטיילים שמחפשים משהו שאין בשום מקום אחר - זה באמת המוזיאון היחיד בעולם בנושא הזה, וזה לא סלוגן שיווקי.
- חובבי אמנות עממית, פולקלור ומיתולוגיה - עומק אמיתי מאחורי המראה הקליל.
- ימי גשם ורוח - בבלטיקום זה קורה בכל עונה, ומוזיאון סגור בן שלוש קומות שווה זהב.
- תקציב מוגבל - היחס בין המחיר לתוכן הוא מהטובים בעיר, בהתאמה למחירים הכלליים בליטא שנמוכים משמעותית ממערב אירופה.
פחות יתאים ל...
- מי שמצפה לחוויה אינטראקטיבית מודרנית עם מסכים ומיצגים - זו תצוגה קלאסית של ויטרינות ותוויות.
- ילדים רגישים מאוד - חלק מהדמויות מאיימות למראה, ובקומה ההיסטורית יש התייחסות ישירה לזוועות המאה העשרים.
- מטיילים עם חצי יום בלבד בקובנה, שרוצים קודם כל את הטירה, העיר העתיקה והמורשת היהודית.
הערה לגבי מטיילים ישראלים
קובנה היא עיר שרוב הישראלים מגיעים אליה בשל שכבות היסטוריה כבדות בהרבה - הפורט התשיעי, שכונת הגטו וסיפורו של הקונסול היפני סוגיהרה. מוזיאון השדים הוא בדיוק ההפוגה שצריך באמצע יום כזה: קליל, מוזר, קצר, וגם הוא בסופו של דבר נוגע באותה היסטוריה דרך פסל אחד עוצמתי. אפשר לתכנן יום שמשלב את השניים ולראות את מגוון הסיורים והכרטיסים בקובנה כדי לבנות מסלול הגיוני.
| נושא | מה שכדאי לדעת | טיפ מעשי |
|---|---|---|
| מחיר כניסה | כרטיס בוגר במחיר חד-ספרתי באירו, תעריף מוזל לתלמידים, סטודנטים וגמלאים | מחיר מייצג לבדיקה מול הספק; להביא תעודת סטודנט להנחה |
| שעות פתיחה | פתיחה בבוקר המאוחר, יום אחד בשבוע עם שעות ערב, סופי שבוע נפתחים מוקדם יותר | כניסה אחרונה כחצי שעה לפני הסגירה - לא להגיע בדקה התשעים |
| יום סגירה | יש יום מנוחה שבועי קבוע כמו ברוב מוזיאוני הרשת | לוודא באתר הרשמי יום לפני, זו הטעות הנפוצה ביותר |
| זמן ביקור מומלץ | שעה עד שעה וחצי לרוב המבקרים | עם ילדים קטנים מספיקות 40 דקות; לחובבי אמנות עד שעתיים |
| מה כלול | שלוש קומות תצוגה ובית המגורים ההיסטורי של האמן | להתחיל מהקומה העליונה ולרדת, כך נמנעים מהצפיפות |
| כרטיס משולב | הרשת מציעה לעיתים כרטיס לכמה סניפים באותו רחוב | אם מתכננים גם את מוזיאון צ'ורליוניס - כמעט תמיד משתלם |
מה חשוב לדעת לפני שמגיעים
- המוזיאון הוא סניף של מוזיאון האמנות הלאומי על שם צ'ורליוניס, ברחוב פוטבינסקיו 64, שני רחובות מהטיילת המרכזית
- האוסף מונה יותר מ-3,000 פריטים מכ-70 מדינות, והחל ממתנה אחת שקיבל האמן ב-1906
- הכניסה האחרונה היא כחצי שעה לפני הסגירה, ויש יום סגירה שבועי קבוע שכדאי לאמת מראש
- זמן הביקור המומלץ הוא שעה עד שעה וחצי, כולל בית המגורים ההיסטורי הצמוד
- מחירי הכניסה נמוכים ביחס למערב אירופה, וקיים תעריף מוזל לתלמידים, סטודנטים וגמלאים
- מול המוזיאון ובסמוך אליו נמצאים מוזיאון צ'ורליוניס, מוזיאון המלחמה ורכבת הכבלים של ז'ליאקלניס
טעויות שכדאי להימנע מהן
- להגיע ביום הסגירה השבועי בלי לבדוק - הטעות הנפוצה ביותר של מבקרים בקובנה
- להופיע רבע שעה לפני הסגירה ולגלות שהכניסה האחרונה כבר נסגרה
- להקצות רק עשרים דקות ולפספס את הקומה ההיסטורית ואת בית המגורים
- להגיע ביום הכניסה החופשית בלי לצפות לצפיפות במסדרונות הצרים בין הוויטרינות
- לקנות כרטיס בודד כשמתכננים ממילא גם את מוזיאון צ'ורליוניס שממול, במקום לברר כרטיס משולב
- לחשוב שזו אטרקציית גימיק ולוותר עליה - זה מוסד ממלכתי עם אוסף אמנות עממית רציני
שאלות נפוצות
כמה עולה כרטיס למוזיאון השדים בקובנה?
מדובר במחיר בוגר חד-ספרתי באירו, נמוך משמעותית מהמקובל במוזיאונים במערב אירופה. קיים תעריף מוזל של כמחצית מהמחיר לתלמידים, סטודנטים וגמלאים בהצגת תעודה, וכן כרטיס משפחתי. אלה מחירים מייצגים לבדיקה מול הספק לפני הנסיעה, מכיוון שהתעריפים מתעדכנים מדי פעם.
מה שעות הפתיחה ומתי המוזיאון סגור?
הפתיחה היא בשעות הבוקר המאוחרות ברוב ימות השבוע, עם יום אחד שבו התצוגה נשארת פתוחה עד הערב, וסופי שבוע שנפתחים מוקדם יותר. הכניסה האחרונה כחצי שעה לפני הסגירה. יש יום מנוחה שבועי קבוע וכן סגירות בחגים לאומיים ולעיתים לתקופת שיפוץ קצרה בקיץ, ולכן כדאי לאמת באתר הרשמי יום לפני הביקור.
כמה זמן צריך להקצות לביקור?
שעה עד שעה וחצי מספיקות לרוב המבקרים, כולל מעבר על שלוש קומות התצוגה וסיבוב בבית המגורים ההיסטורי. משפחות עם ילדים קטנים יסיימו בכארבעים דקות, וחובבי אמנות עממית שקוראים כל שילוט יכולים להימתח עד שעתיים.
האם כדאי להזמין כרטיס מראש או לקנות בקופה?
המוזיאון קטן ולרוב אין בו תורים, כך שרכישה בקופה סבירה לגמרי. הזמנה מראש עוזרת בעיקר בסופי שבוע ארוכים, כשמשלבים את הביקור בלוח זמנים צפוף סביב רכבת או טיסה, או כשמעדיפים לשלם באשראי ולא במזומן.
האם המוזיאון מתאים לילדים?
מאוד. מאות דמויות קטנות בוויטרינות בגובה העין עובדות היטב על ילדים בגילי בית ספר, ואפשר להפוך את הביקור למשחק חיפוש. חשוב לדעת שחלק מהדמויות מאיימות למראה, ושהקומה שעוסקת בהיסטוריה של המאה העשרים כוללת התייחסות ישירה לזוועות המלחמה - עם ילדים צעירים מאוד אפשר לעבור בה מהר.
מה עוד אפשר לשלב באותו אזור?
ממש מול המוזיאון עומד מוזיאון האמנות הלאומי על שם צ'ורליוניס, ובסמוך מוזיאון המלחמה על שם ויטאוטס הגדול. במעלה הרחוב נמצאת רכבת הכבלים ההיסטורית של ז'ליאקלניס שמעלה לכנסיית תחיית ישו הלבנה ולתצפית על העיר. כל אלה בטווח הליכה של דקות ספורות, וביחד הם חצי יום מלא.